מדינת ישראל נ' אגבאריה

החלטה

לפניי בקשה לפסילת רשיונו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו.

המבקש נתפס ביום 2.2.12, כשהוא נוהג במהירות של 158 קמ"ש, מקום בו המהירות המותרת הינה 80 קמ"ש, ורשיונו נפסל מנהלית ל-30 יום.

טענות הצדדים

המבקשת טענה כי קיימות ראיות לכאורה וכן מסוכנות הנלמדת מאופן נהיגתו באירוע מושא בקשה זו וכן מעברו המכביד. עוד מציינת כי קיימת פסילה מותנית ברת הפעלה.

הסניגור טען כי מרשו כופר בעובדות כתב האישום וכי לא קיימת תשתית ראייתית משום שהשוטר לא מילא את פרטיו בדוח זכרון הדברים, וכן משום שחזקת אמינותו של מכשיר הדבורה טרם הוכחה. לטענתו, אכן בוצעה עבירה של נהיגה במהירות מופרזת בשנת 2008, אך מאז לא ביצע המשיב עבירות כלשהן. עבירת מהירות קודמת היתה בשנת 2002. עוד פירט הסניגור את נסיבותיו האישיות של המשיב ואת הנזק והקושי שייגרמו כתוצאה מפסילה ממושכת.

דיון והכרעה

עיינתי בתיק החקירה ומצאתי כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית להוכחת העבירה המיוחסת למשיב וזאת בהתבסס על דוחות השוטרים אשר בצעו את המדידה ועצרו את המשיב.

לכאורה בוצעה מדידת המהירות בהתאם לחוק ולנהלים. השוטר שרשם את פרטיו בדוח גופו, אכן לא מילא את פרטיו בזכרון הדברים המצורף לו, אם כי חתם עליו. אינני רואה שיש בכך כדי להשמיט את הבסיס מתחת לראייה עצמה. שוטר נוסף כתב מזכר נלווה לדוח התנועה. האמור במזכר עולה בקנה אחד עם האמור בדוח ובזכרון הדברים.

בפרק דברי הנהג בדוח נרשם: "אני לא שמתי לב כי דיברנו במהלך הנסיעה".

לשמוע אליו הוזמן, לא התייצב המשיב.

המשיב מחזיק ברשיון נהיגה משנת 1999 ומאז צבר לחובתו 70 הרשעות קודמות, האחרונה שבהן בגין מהירות (שאיננה מסוג ב.מ.), משנת 2008.

בגין עבירה זו נדון ביום 20.12.10, בין היתר לפסילה על תנאי בת 3 חודשים, למשך שנתיים. פסילה זו תהיה ברת הפעלה, אם יורשע המשיב בעבירה מושא בקשה זו.

עבירת מהירות קודמת, כפי שציין הסניגור, בוצעה בשנת 2002, ונוספת ב-2001.

למעט עבירות מהירות אלה, רוב העבירות בהן הורשע המשיב בעשר השנים האחרונות הינן מסוג ברירת משפט.

נהיגה במהירות העולה בכ-70 קמ"ש על המותר הינה ללא ספק מסוכנת. עברו של המשיב מעיד גם הוא על מסוכנותו.

המשיב נשוי ואב לשלושה קטינים, ופרנסתו תלויה ברשיונו.

המסוכנות הנשקפת מהמשיב מצדיקה ללא ספק את פסילתו המנהלית. יחד עם זאת, בשקלול נסיבותיו של המשיב, ובכלל זה סוג העבירות שביצע בעשור האחרון, אינני סבורה כי יש במסוכנותו כדי להצדיק פסילת רשיונו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו.

אשר על כן, אני דוחה את הבקשה.

עם תום הפסילה המנהלית, וככל שאין מניעה אחרת, יושב למבקש רשיונו.