מדינת ישראל נ' אברמוב

גזר דין

הנאשם הורשע לאחר הודאתו בעבירה של - החזקת סכין לא כדין, זאת לאחר שביום 26.10.09 בשעת לילה מאוחרת מאוד, נמצא הנאשם ברחוב הגעתון בנהריה כשהוא מחזיק ברשותו, בכיסו, סכין מתקבעת ממנה ניתן להתרשם בת/2.

התובע בטעוניו לעונש הפנה להרשעות הקודמות של הנאשם, הגיש צילום הסכין, ציין חומרת העבירה, נסיבותיה ועתר להטלת מאסר בפועל ומאסר מותנה.

ב"כ הנאשם הפנה להודאתו המיידית של הנאשם, להעדר עבר, לתסקיר, הדגיש הרקע שהביא להחזקת הסכין על ידי הנאשם וביקש לאמץ המלצת שירות המבחן ולא למצות הדין עם הנאשם.

הנאשם הביע חרטה וסיפר שלא הסתיר מהשוטרים את העובדה כי הוא מחזיק בסכין לצורך הקניית תחושת בטחון.

מהתסקיר שהוגש בעניינו של הנאשם עולה כי למעט שני ארועים פליליים בעברו (האחרון שבהם משנת 2001) לא היה הנאשם מעורב בפלילים, הוא עובד במקום עבודה מסודר מאז תחילת שנת 2005 ומנהל אורח חיים תעסוקתי ומשפחתי תקין.

עוד עולה מהתסקיר כי הנאשם לוקח אחריות ומבטא חרטה על החזקת הסכין, תוך שהוא נותן הסבר להחזקתו.

שירות המבחן התרשם כי הנאשם הוא אדם מתפקד ואחראי המתועל לדאגה לפרנסת בני ביתו, כי ההליך הפלילי הוביל את הנאשם להבנה בהירה וברורה לגבי חומרת מעשיו וכי הסכוי להשנות התנהגות דומה בעתיד, נמוך.

אמנם אין חולק כי העבירה בה הורשע הנאשם היא עבירה חמורה אשר טומנת בחובה פוטנציאל מסוכנות שעלול לעיתים להביא לתוצאות טרגיות.

אולם, כל מקרה ומקרה לגופו ונסיבותיו ולא מצאתי כי המקרה דנן מצדיק הטלת מאסר בפועל כדרישת הפסיקה על דרך הכלל.

זאת, לנוכח העובדה כי עברו של הנאשם ישן מאוד, כי הוא הודה עוד כשפגש בשוטרים, הצביע מיוזמתו על הסכין, הביע חרטה על מעשיו ונוכח נסיבות בצוע העבירה.

בהתחשב בכל האמור ובטעוני הצדדים לעונש, הריני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

אני דנה את הנאשם למאסר על תנאי לתקופה של 5 חודשים למשך 3 שנים והתנאי הוא - כי לא יעבור עבירה בה הורשע.

אני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 800 ש"ח או 8 ימי מאסר.

הקנס ישולם ב- 2 תשלומים חודשיים רצופים ושווים החל מיום 1.4.11.

היה והקנס או שיעור משיעוריו לא ישולם במועד – תעמוד יתרת הקנס לתשלום מיידי.

המוצג יושמד.

זכות ערעור תוך 45 יום.

ניתן והודע היום כ"ז אדר א תשע"א, 03/03/2011 במעמד הנוכחים.

טל תדמור-זמיר, שופטת