מדינת ישראל נ' אברמוב

החלטה

בפני בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו בגין בצוע עבירות של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, העלבת עובד ציבור ואיומים.

כעולה מעובדות כתב האישום שהוגש לצד הבקשה, ביום 1.1.11 בשעה 04.00 שהה המשיב מחוץ למסעדה ברחוב חלוצי התעשיה בקרית אתא. במקום התפתחה תגרה ובעקבותיה הוזעקו שוטרים.

שוטר בשם יוסי רוזנבלט ניסה לעצור את המשיב אולם המשיב תקף אותו בכך שתפס בחולצתו, הכה אותו באגרוף וגרם לו שריטה בקודקוד.

שוטר נוסף בשם סעיד שופניה שהגיע למקום וניסה לעצור המשיב הותקף גם הוא על ידי המשיב בכך שהמשיב תפס בחולצתו, משכה וקרע אותה.

במהלך מעצרו של המשיב פצע המשיב את סעיד בצפורן ידו והכה אותו בפניו.

גם משהוכנס המשיב לניידת השתולל ונגח בראשו של שוטר נוסף בשם בארי רוזן.

במהלך חקירתו קילל המשיב את שוטרי התחנה באומרו "אני שם עליכם זין" ואף איים על אחד השוטרים באומרו "בוא אני אזיין אותך".

בדיון ביום 10.1.11 טען ב"כ המבקשת כי התשתית הראייתית בתיק מתבססת על דוחות הפעולה של השוטרים, אשר נתמכים בתעודה רפואית ובהודעת המשיב עצמו, שמודה כי היכה את השוטרים, אולם טוען כי עשה זאת לאחר שהוכה על ידם.

ב"כ המבקשת ציין כי חומר החקירה הועבר למח"ש אשר החליט שלא לפתוח בחקירה נגד השוטרים ואישר הגשת כתב האישום.

ב"כ המשיב חילק טיעוניו לשלושה חלקים:

החלק האחד נוגע לקיומן של ראיות לכאורה, על כך הוא חולק.

החלק השני נוגע לקיומה של עילת מעצר - גם עליה הוא חולק.

החלק השלישי נוגע לשאלת החזרת משוחרר למעצר מאחורי סורג ובריח.

אדון בחלקים על פי סדרם.

קיומן של ראיות לכאורה

ב"כ המשיב טוען כי הארוע המתואר כתגרה בכתב האישום, בגינו הוזעקו השוטרים למקום, לא היה ולא נברא ומכאן שלא היתה עילה להתערבות השוטרים בארוע. לטענתו ניתן ללמוד זאת הן מהודעות עדי הראיה שנכחו במקום והן מדוחות הפעולה של השוטרים עצמם.

עוד טוען ב"כ המשיב כי גם השוטרים שמציינים כי היתה אלימות מצביעים על אחר, שבתייב שמו, כמי שנקט אלימות בארוע. אותו שבתייב גם נעצר על ידי השוטרים אולם שוחרר עוד באותו יום ולא הוגש נגדו כתב אישום.

לטענת ב"כ המשיב השוטר היחיד שטען כי הותקף על ידי המשיב בשלב הראשון הוא יוסי רוזנבלט שעדותו לא נתמכת בעדויותיהם של יתר השוטרים ומשעצר את המשיב מעצר לא חוקי, הרי שקמה למשיב זכות להתנגד למעצרו.

לדברי ב"כ המשיב גם לעדותו של השוטר סעיד שופניה, שטוען שהותקף על ידי המשיב בשלב השני של הארוע, אין תימוכין בחומר הראיות.