מדינת ישראל נ' אברמוב(עציר)

החלטה

1.בתסקיר המעצר אין קצינת המבחן ממליצה על חלופת מעצר בבית הוריו של המשיב ובהשגחת אביו.

בתסקיר מפורטת ההסטוריה של המשיב בהסתבכות בעבירות מאז היותו נער כבן 13, וכיצד מאמצים טיפוליים קודמים כשלו לכל אורך הדרך.

כזכור, המשיב הסתבך במסכת העבירות שבכתב האישום הנוכחי כחודש וחצי בלבד לאחר שסיים ריצוי עונש מאסר, על-פי גז"ד שבו הושתו עליו 2 מאסרים על תנאי, ששניהם ברי הפעלה.

2.הסניגורית טענה כי "חקירת המעצר" טרם מוצתה בעיקר כיוון שלא נערך בירור איזה טיפול קיבל המשיב במאסר או כיצד הצליח לשמור במאסר על ניקיון מסמים.

איני מסכימה עם טענה זו.

בתסקיר נאמר כי המשיב הצליח לשמור על ניקיון מסמים כשריצה עונשי מאסר, אך מיד עם שחרורו שב להשתמש בסמים.

על כן אין חשיבות מכרעת לבירור כיצד הצליח לשמור על ניקיון מסמים בתקופות המאסר.

עוד נאמר בתסקיר כי השימוש בסמים אינו הבעיה העיקרית של המשיב אלא הוא מעין "לוואי" לאורח חייו העברייני, שבו הוא שקוע מאז היותו נער צעיר.

המשיב מוכר היטב לשירות המבחן, וכך אף התא המשפחתי שלו.

קצינת המבחן קובעת בבירור כי הוריו אינם מסוגלים להציב לו גבולות, וכי הוא מתנהל באופן בעייתי ופורץ גבולות, ועל כן חלופת מעצר בבית הוריו אינה מתאימה.

3.אני מסכימה עם התובעת כי אין מקום להשוואה בין המשיב לבין אחיו הקטין שהיה מעורב יחד עימו בעבירת ההתפרצות שהיא העבירה העיקרית בכתב האישום הנוכחי.

האח הוא כאמור קטין ונעדר הרשעות קודמות, בשונה מהמשיב, שלחובתו מספר הרשעות קודמות, מספר עונשי מאסר שלא הועילו להביאו לידי שינוי דרכו, לרבות חוסר מורא מוחלט לנוכח שני עונשי המאסר המותנים.

4.קצינת המבחן מציינת כי המשיב הביע רצון מילולי להשתלב בקהילה טיפולית, אך היא התרשמה כי אין מדובר במוטיבציה ממשית וכי לנוכח כוחותיו הדלים של המשיב הוא יתקשה לעמוד בדרישות הנוקשות של קהילה טיפולית.

5.הסניגורית טענה כי מן הראוי להושיט יד למשיב על מנת לחלצו מהדרך שהוא הולך בה כבר כשמונה שנים, אך כידוע – כאשר המשיב עצמו אינו נוטל את היד שהושטה לעזור לו מספר פעמים בעבר, הגורמים הטיפוליים לא יוכלו לעשות זאת במקומו.

6.חלופת המעצר בבית ההורים אינה מתאימה כלל ואינה יכולה לאיין את המסוכנות מהמשיב.

אין זה השלב המתאים לבחון שילובו של המשיב בקהילה טיפולית, כיוון שאין מתקיימים במקרה זה החריגים שיצדיקו בחינה כזאת בשלב בקשת המעצר.

הפסיקה שהסניגורית הגישה אין בה כדי לשנות תמונת דברים זו.

הסניגורית הדגישה בטיעונה כי מדובר "רק" בהתפרצות לבית עסק וגניבה של סכום פעוט (50 ₪), אך לא זה העיקר לעניין בקשת המעצר, אלא העיקר הוא הרצידיוויזם המובהק של המשיב כמפורט לעיל והמסוכנות הברורה ממנו, שאינה ניתנת לאיון בחלופה שהוצעה.

7.על-פי האמור אני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.