מדינת ישראל נ' אברזיל(עציר) ואח'

החלטה

1.לפניי בקשה מטעם נאשמים 3, 4 ו-5 להפרדת משפט, לפי סעיף 88 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982.

2.ביום 15/10/10 הוגש כתב אישום נגד שישה נאשמים וביניהם המבקשים. על פי העובדות הנטענות בכתב האישום, נאשמים 2-1 תכננו למכור אקדח ומחסנית לנאשם 3 או לנאשם 6 – למי שיהיה מוכן לשלם תמורה גבוהה יותר. נאשם 3 הגיע יחד עם נאשמים 5-4 למקום המפגש שסוכם עם נאשמים 2-1, ורכש מהאחרונים את האקדח ואת המחסנית. לאחר המכירה נעצרו נאשמים 3, 4 ו-5 על-ידי שוטרים. נאשם 3 התנגד למעצר. במקביל, נאשם 6 הגיע למקום המפגש שסוכם עם נאשם 1 על מנת לרכוש ממנו את האקדח ואת המחסנית. לאחר מכירת הנשק לנאשם 3, כאמור לעיל, הגיע נאשם 1 למקום המפגש עם נאשם 6, והשניים נעצרו על-ידי המשטרה.

לנאשמים 2-1 מיוחסות עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, עבירות בנשק (סחר בנשק), הובלת נשק [שתי עבירות] והסתייעות ברכב לביצוע פשע. לנאשם 1 מיוחסת נוסף על כך עבירה של נהיגה בזמן פסילה.

לנאשמים 3 ,4 ו-5 מיוחסות עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, עבירות בנשק (רכישת נשק, רכישת תחמושת, הובלת נשק והובלת תחמושת) והסתייעות ברכב לביצוע פשע. לנאשם 3 מיוחסת נוסף על כך עבירה של הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו.

לנאשם 6 מיוחסות עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, ניסיון לרכישת נשק וניסיון לרכישת תחמושת.

3.על פי הנטען בבקשה, יש להורות על הפרדת משפטם של המבקשים ממשפטם של יתר הנאשמים, בגין חשש ממשי לפגיעה בהגנתם ולעיוות דין בעניינם. לעניין זה נטען כי לראיות או לעבירות המיוחסות לנאשמים האחרים עלולה להיות השלכה שלילית על נאשמים 3, 4 ו-5, וכי בירור עניינם מורכב פחות, כך שההפרדה נדרשת על מנת למנוע את הימשכות ההליכים בעניינם.

באי כוחם של יתר הנאשמים לא התנגדו לבקשה. המאשימה מתנגדת לבקשה.

4.דינה של הבקשה להידחות.

5.לפי סעיף 87 לחוק סדר הדין הפלילי, "מותר להאשים בכתב אישום אחד כמה נאשמים אם כל אחד מהם היה צד לעבירות שבכתב האישום או לאחת מהן, בין כשותף ובין בדרך אחרת, או אם האישום הוא בשל סדרת מעשים הקשורים זה לזה עד שהם מהווים פרשה אחת".

לפי סעיף 88 לחוק סדר הדין הפלילי, "בית המשפט רשאי, בכל שלב שלפני הכרעת הדין, לצוות על הפרדת המשפט באישום פלוני שנכלל בכתב האישום, או על הפרדת משפטו של נאשם פלוני שהואשם עם אחרים".

כל עוד אין בכך משום פגיעה ממשית בהגנתו של נאשם, המגמה היא להותיר על כנו צירוף נאשמים, אם הצירוף היה כדין, בהתאם לסעיף 87 לחוק סדר הדין הפלילי. זאת, בהתחשב בכך שהדבר תורם תרומה חיובית ממשית הן ליעילות הדיון והן לעשיית צדק: ליעילות הדיון – בכך שעדים נשמעים פעם אחת ו"בחבילה אחת"; לעשיית צדק – בכך שיינתן פסק-דין אחד החורץ משפט אחד לכל המעורבים, בעקבות קביעת עמדה אחת באשר לכוחן של הראיות; ובאפשרות, אם תהיה הרשעה, לקבוע מדרג ענישה על פי חלקו של כל נאשם במכלול המעשים (בג"ץ 4451/04 קסטוריאנו נ' כבוד השופטת ח' כוחן תק-על 2004(2), 3223; יעקב קדמי על סדר הדין בפלילים חלק שני א (מהדורה מעודכנת, תשס"ט-2009) בעמוד 944.

6.מכתב האישום שבפניי עולה כי כל הנאשמים הם צדדים לפחות לחלק מהעבירות שבכתב האישום, וכי מדובר בפרשה עובדתית אחת, המתייחסת לנאשמים 3, 4 ו-5 בצוותא עם נאשמים 2-1. המעשים המיוחסים לנאשם 6 קשורים למעשים המיוחסים לנאשמים 1-5 ומהווים חלק מסדרת מעשים אחת, אף שנאשמים 3, 4 ו-5 לא השתתפו בהם. לכך יש להוסיף כי על פי האמור בתגובת המאשימה, גם המסכת הראייתית אחת היא, לרבות האזנות הסתר ודוחות העיכוב. לפיכך, ניתן היה וראוי היה להגיש את כתב האישום כלפי הנאשמים כולם, יחדיו.

אמנם, גם כאשר ניתן לצרף נאשמים, בית המשפט מוסמך להורות על הפרדת המשפטים. ואכן, על שיקולי יעילות לסגת מפני שיקולים של צדק, אם צירוף הנאשמים גורם לעיוות דין או לפגיעה ממשית בהגנת חלק מהנאשמים.

אולם, במקרה דנן לא הוצגו מטעם המבקשים, נאשמים 3, 4 ו-5, טעמים קונקרטיים ממשיים המבססים חשש ממשי לעיוות דין או לפגיעה של ממש בהגנתם או טעמים ממשיים אחרים המצדיקים את הפרדת המשפט.

על כן, נראה כי באיזון בין השיקולים והאינטרסים השונים, נוטה הכף בבירור לעבר דחיית הבקשה. שמיעת המשפט במאוחד תחסוך מזמנו הכולל של בית המשפט, תייעל את הדיון ותמנע העדת העדים יותר מפעם, גם אם תביא להימשכות משפטם של המבקשים בגין צירוף כל הנאשמים יחדיו בכתב אישום אחד.

הבקשה נדחית אפוא.

ניתנה היום, י"ב שבט תשע"א, 17 ינואר 2011, בהעדר הצדדים, ותועבר לב"כ הצדדים על ידי המזכירות. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: