מדינת ישראל נ' אברהם

בפני

כב' השופט יעקב בכר

הכרעת דין

ראשית דבר, אני מזכה את הנאשם מחמת הספק.

1.כנגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו, ביום 05.08.08 בשעה 16:42, בצומת מורד הגיא עם רח' צה"ל סמוך לביה"ס הורוביץ, לא ציית הנאשם לתמרור ב–37 המוצב בדרך בכיוון נסיעתו, בכך שלא עצר את רכבך לפני קו העצירה, עבירה בניגוד לתקנה 22(א) ו- 64(ד) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961.

2.הנאשם כפר בעובדות כתב האישום.

3.התביעה הביאה כעד מטעמה את השוטר, רס"ר סבתי, עורך הדו"ח ת/1.

כך נכתב בדו"ח ת/1:

"בהיותי רגלית כ – 15 מ' מהצומת הנ"ל הבחנתי ברכב הנ"ל מגיע מכיוון הברכה הערונית לכיוון רח' צה"ל בהגיע הרכב לצומת הנ"ל הוא המשיך בנסיעה רצופה ללא עצירה בצומת לפני קו העצירה המסומן ברור על פני הכביש. לציין שבמקום משני הצדדים יש תמרור ב – 37 ברור ותקין ונראה היטב לעין, ראות טובה מאוד עצרתי את הרכב הנ"ל תוך כדי שמירת קשר עין רציף עם הרכב, הוסברה מהות העברה לנהג "

ע"פ הרישום בדו"ח הגיב הנאשם כך: "אני עצרתי בצומת"

4.בעדותו בבית המשפט ציין השוטר רס"ר סביתי כי מדובר בצומת ברור מאוד וממקום עמידתו שלט על כל הצומת. עוד הוסיף כי הוא מכיר היטב את המקום ואוכפים שם את התמרור בעקבות תאונות דרכים שהיו במקום.

5.מטעם ההגנה העיד הנאשם בעצמו.

"כשהגעתי לצומת, מגיעים בהאטה. אני עצרתי עצירה מוחלטת. ראיתי שהכביש פנוי לאחר שהסתכלתי שמאלה וימינה ונסעתי. במקום בו עמדה הניידת, השוטר יצא אלי בריצה וסימן לי להיכנס לכיוון החניון. עצרתי, היה ויכוח, לקח את הרישיון ובדק ורשם דו"ח."

בחקירה נגדית לבא כוח המאשימה טען שהשוטר לא עמד על המדרכה ולכן גם לא יכול היה להבחין בו באם בוצעה העברה, הוא הבחין בשוטר בפעם הראשונה כאשר הוא סימן לו לעצור.

עוד מסר שעצר את הרכב ראה שאין תנועה והמשיך לנסוע "יכול להיות שלא עמדתי דקה ... אך עצרתי במשך 10,5 שניות ..."

6.דיון והכרעה:

על מנת להרשיע נאשם בהליך פלילי על סמך עדות יחידה, עדות זו צריכה להיות מפורטת, בהירה ובעיקר נטולת ספקות. עדות השוטר, העולה מהתרשומת ת/1, אינה ממלאה אחר הקריטוריונים האמורים.

בתרשומת ת/1 ציין השוטר כי במקום מוצבים משני הצדדים תמרורי ב-37, שעה מהתמונות, שהוצגו על ידי הנאשם ואושרו על ידי עד התביעה, עולה כי במקום מוצב תמרור ב-37 אחד בלבד בצד ימין של הכביש.

טעות זו של השוטר, יש בה, לעניות דעתי, להשליך על גירסת עד התביעה, לפיה היה ממוקד בנעשה בצומת.

זאת ועוד, עד התביעה אף לא דייק במרחק בו הוא עמד מהצומת. עד התביעה ציין כי מדובר ב-15 מטר, בעד שבמהלך הדיון בפניי עולה שהשוטר עמד במרחק גדול יותר של כ-30 מטר מהצומת.