מדינת ישראל נ' אבראני

בפני

שופטת שרית קריספין-אברהם

הכרעת דין

כנגד הנאשם נרשמה ביום 25.6.10, הודעת תשלום קנס בגין נהיגה ללא חגורת בטיחות (להלן – הדו"ח), עבירה על תקנה 83ב(א) לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר באישום המיוחס לו, וביום 18.7.11, נשמעו הראיות בתיק שבנדון.

מטעם המאשימה, העיד ערן נויפלד, עורך הדו"ח והוגשו הדו"ח ושכתוב קריא של נסיבות ביצוע העבירה.

ע"פ גרסת המאשימה, ביום 25.6.10, בסמוך לשעה 19:00, נהג הנאשם ברכב בקרית אונו, ברחוב לוי אשכול ובהגיעו בסמוך לצומת עם רחוב יהודה הלוי, נצפה על ידי העד, שנסע לשמאלו, כאשר אינו חגור בחגורת בטיחות. הנאשם עשה שימוש גם בטלפון נייד תוך כדי נהיגה, אך לגבי עניין זה, הוזהר בעל פה על ידי העד.

מפי הנאשם נרשם :" לא דיברתי בטלפון".

על פי גרסת הנאשם, הוא נהג במקום האמור וזיהה מאחוריו את הניידת הסמויה לפני שהתבקש לעצור את הרכב. לדבריו, היה חגור בחגורת בטיחות, השוטר ביצע חיפוש ברכב וכיוון שלא מצא דבר, הזמין ניידת שתביא לו פנקס דו"חות ורשם לו דו"ח בגין העבירה שבנדון. הנאשם הכחיש כי עשה שימוש בטלפון נייד באותו מעמד וכי אמר לשוטר את הדברים שנרשמו מפיו.

לאחר שבחנתי גרסאות הצדדים, הראיות שהוגשו מטעמם ושמעתי עדויותיהם, השתכנעתי במידה הנדרשת במשפט פלילי כי הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום וזאת מהנימוקים הבאים:

עד התביעה תיעד באופן מפורט את נסיבות ביצוע העבירה, תוך התייחסות לכל רכיביה ולעובדות הרלוונטיות לאישום. העד ציין מיקום רכבו ביחס לרכב הנאשם, צבע חולצתו של הנאשם והעובדה כי הבחין בהעדר חגורה דרך חלון הנהג שהיה פתוח.

עדותו של עד התביעה הייתה עניינית, בהירה, עקבית ולא נסתרה בחקירה נגדית.

גרסת הנאשם לא עשתה רושם אמין בבית המשפט. לשיטת הנאשם, כל האירוע הומצא על ידי עד התביעה, אך משנשאל על מניעים אפשריים של העד או על היכרות מוקדמת ביניהם, לא ידע להשיב.

לאור כל האמור לעיל, ולאחר ששבתי והזהרתי עצמי, שכן עדות יחידה הוצגה בפני במסגרת פרשת התביעה, הנני קובעת כאמור, כי הנאשם עבר עבירה כמיוחס לו בכתב האישום שבנדון.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה היום, תשע"א , 25 ספטמבר 2011, במעמד הצדדים

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: