מדינת ישראל נ' אביעד

החלטה

הנאשם זכאי מחמת הספק

כנגד הנאשם נרשמה ביום 22.11.10,הודעת קנס בגין אי ציות לתמרור ד- 14 (להלן – הדו"ח), עבירה על תקנה 22(א) לתקנות התעבורה תשכ"א – 1961.

הנאשם כפר באישום המיוחס לו, וביום 25.10.11, נשמעו הראיות בתיק.

מטעם המאשימה, העידה רס"מ טל קרן, עורכת הדו"ח והוגש הדו"ח, שסומן ת/1.

על פי גרסת המאשימה, ביום 22.11.10, בסמוך לשעה 08:45, נהג הנאשם באופנוע בתל אביב, ברחוב דרך שלמה ובהגיעו בסמוך לצומת עם רחוב אליפלט, נצפה על ידי העדה, שעמדה בסמוך לבית מספר 39 כאשר אינו מציית לתמרור ד- 14 המסומן במקום ונוסע לארוך התמרור ומימין לשני נתיבי נסיעה.

העדה הורתה לנאשם לעצור את רכבו, תוך שמירה על קשר עין ודברי הנאשם היו:" לא הייתה שום עבירת תנועה ואני מוחה על הדו"ח הזה."

הנאשם העיד להגנתו ועל פי גרסתו אכן נהג במקום, אך עשה זאת כדין, בנתיב הנסיעה המותר.

לטענתו, במקום היו כלי רכב דו- גלגליים רבים והעדה שגתה בזיהוי הרכב העבריין.

לתמיכה בטענה זו, הפנה הנאשם לתיקונים שערכה העדה בדו"ח בכל הנוגע למספר הרישוי של הרכב העבריין, כעולה מ – ת/1.

לאחר ששמעתי את הצדדים, בחנתי את הראיות, לא אוכל לקבוע במידה הנדרשת בהליך פלילי, כי הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

העדה אכן רשמה מספר שונה לחלוטין של רכב ואז מחקה ורשמה את פרטי רכבו של הנאשם.

בנסיבות אלה, ייתכן ויש ממש בטענת הנאשם כי נפלה טעות בזיהוי הרכב העבריין, שכן העדה אישרה כי במועד העבירה נסעו במקום כלי רכב דו – גלגליים רבים נוספים.

הנאשם עמד על גרסתו, ועדותו בבית המשפט עשתה עלי רושם אמין.

לאור כל האמור לעיל, החלטתי לזכות את הנאשם מחמת הספק.

המזכירות תשלח עותק מהחלטתי אל הצדדים.

ניתנה היום, כ"ז תשרי תשע"ב, 25 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: