מדינת ישראל נ' אביטל

בפני

כב' השופט בני שגיא

גזר דין

כללי

1.הנאשם הורשע, על יסוד הודאתו בכתב אישום מתוקן המונה ארבעה אישומים (להלן – התיק המקורי), וכן צירף כתב אישום נוסף המונה חמישה אישומים (ת.פ 348-11-10 מבית משפט השלום בטבריה, להלן – תיק הצירוף), והורשע בו.

כל ארבעת האישומים בתיק המקורי מתארים התרחשויות שאירעו באותו יום - 19.9.10.

על פי האמור באישום הראשון – הנאשם הסיג גבול לחדר הנמצא בתוך בניין ישיבה בבני ברק והחל לחטט בארונו של דייר החדר. על פי האמור באישום השני – הנאשם התפרץ לדירת מגורים באופן שפתח בחוזקה את דלתה, וגנב מתוכה תלושי קניה על סך 900 ₪ וסכין מוזהב. על פי האמור באישום השלישי – הנאשם התפרץ לגן ילדים וגנב ממנו מחשב נייד ומטען לטלפון נייד. על פי האמור באישום הרביעי – הנאשם התפרץ לדירת מגורים וגנב מתוכה תשע מעטפות עם כספי פדיון כפרות בסכומים שונים.

בגין האירועים המתוארים לעיל, הורשע הנאשם, במסגרת התיק המקורי, בעבירה של הסגת גבול כדי לעבור עבירה, 2 עבירות של התפרצות למקום מגורים, 3 עבירות של גניבה, ועבירה של פריצה לבנין שאינו דירה.

עניינם של חמשת האישומים בתיק הצירוף בעבירות של גניבה והתפרצות למקום מגורים. על פי האמור באישום הראשון – ביום 2.7.10 פרץ הנאשם לחדר בישיבה בצפת, באופן של פתיחת הדלת, וגנב מתוכו 2,300 ₪. על פי האמור באישום השני – גנב הנאשם שרשרת, 400 דולר ו-100 ₪, מתוך תיק שהונח בכיתה במועדון "תפוח פיס" בצפת. האירועים המתוארים באישומים 3-5 התרחשו באותו יום – 17.9.10, במסגרתם גנב הנאשם, משלושה חדרים שונים בישיבה בצפת, סכומי כסף המסתכמים ב-250 ₪, 100 אירו ו-30 דולר.

בגין האירועים המתוארים לעיל, הורשע הנאשם במסגרת תיק הצירוף ב-4 עבירות של התפרצות למקום מגורים ו-5 עבירות של גניבה.

עתירת התביעה

2.התובעת, עו"ד לוינזון, התייחסה בטיעוניה לרצף עבירותיו של הנאשם, ולפגיעתו השיטתית והמתמשכת ברכוש הציבור. התובעת אף הדגישה את עברו הפלילי המכביד של הנאשם, ואת העובדה כי בעת ביצוע העבירות, ריחפו מעל ראשו של הנאשם 3 עונשי מאסר מותנים לתקופות ממושכות (12 חודשים - תע/1, 6 חודשים - תע/2, 12 חודשים - תע/3). בסיכומו של טיעון – עתרה התובעת, ואף תמכה טיעוניה בפסיקה, להשתת עונש מאסר ממושך לריצוי בפועל, להפעלת עונשי המאסר המותנים במצטבר, וכן להטלת עונש מותנה.

עתירת ההגנה

3.הסנגור, עו"ד אלפסה, עשה כל שניתן על מנת לשכנעני כי אין למצות את הדין עם הנאשם. הסניגור הדגיש בטיעונו את הנתונים הבאים: קשייו הנפשיים של הנאשם שמצאו ביטוי במספר אישפוזים פסיכיאטרים בעבר; משמעות הודאתו וחרטתו של הנאשם; היעדר התחכום בעבירות והיעדר כל רכיב של אלימות במעשים; נתוניו האישיים הלא פשוטים של הנאשם.

הסניגור סבר כי יש לראות את אישומים 3-5 בתיק הצירוף, כאישום אחד מבחינת שיקולי הענישה. לשיטת הסניגור, פריצה לחדרים שונים באותו מבנה (ובענייננו – ישיבת הסדר) דומה לפריצה לחדרים שונים באותה דירה, שאז היה מורשע הנאשם בעבירה אחת בלבד.

הסניגור הסביר כי לאורך השנים החמירו בתי המשפט עם הנאשם והשיתו עליו עונשים חמורים, וכי דווקא בעת הזו – יש ליתן לנאשם פתח של תקווה.

אחותו של הנאשם, שהעידה מטעמו לענין העונש, התייחסה בעדותה לקשיים המשפחתיים שליוו את חיי המשפחה, ול"נפילתו" של הנאשם לעולם הסמים.

הנאשם הגיש מכתב בכתב ידו, במסגרתו הביע חרטה עמוקה על מעשיו, וציין, בין היתר: "אני יודע שפגעתי באנשים, בחברה, בקהל חף מפשע שלא עשה לי כלום"

בסיכומו של טיעון – עתר הסניגור להקלה בעונשו של הנאשם, אשר תבוא לידי ביטוי אף בחפיפת המאסרים המותנים.

שיקולים לחומרה