מדינת ישראל נ' אבוש

הכרעת דין

כתב האישום ותשובת הנאשמת לאישום:

כתב האישום המתוקן מייחס לנאשמת עבירות של איומים, שיבוש מהלכי משפט, תקיפה סתם וסחיטה באיומים, עבירות על פי סעיפים 192, 244, 379 ו- 428 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977.

כמבוא יתואר שהנאשמת היא בת זוגו של כפיר, בנה של ירדנה, שמחזיקה קיוסק סמוך לבית ספר בחולון.

על פי האמור בכתב האישום, בתאריך 2.1.11, בשעות הצהריים, בקיוסק בחולון (להלן: "הקיוסק"), שיבשה הנאשמת מהלכי משפט בכך שאמרה לאדיר נתן (להלן: "המתלונן"; "הקטין") לשנות עדות שמסר במשטרה, כך שימסור כי היה שתוי וכי שיקר במשטרה.

הנאשמת איימה על הקטין המתלונן ואמרה לו, כי אם לא יעשה כדבריה, היא תעליל עליו למשטרה כי הוא גנב ומשתמש בסמים. היא הוסיפה כי תהרוג אותו, כי הוריו ישלמו 2,000 ₪ על טיפולים בו, וכי היא תכבה עליו סיגריה וכולם ירביצו לו.

המתלונן הזעיק את אביו, נתן גבריאל (להלן: "נתן"; "האב"), וזה הגיע למקום ברכב.

לאחר חילופי דברים בין הנאשמת לנתן, אמר נתן למתלונן שיכנס לרכב. הנאשמת תפסה בידו של המתלונן ואמרה לו שלא יעלה לרכב ושהיא תיקח אותו למשטרה. כאשר המתלונן נכנס בכל זאת לרכב והתיישב במושב הקדמי ימני, פתחה הנאשמת את הדלת האחורית וסטרה לו בפניו.

האב הודיע לנאשמת כי הוא והמתלונן נוסעים למשטרה להגיש תלונה, והיא השיבה לו "אתה לא יודע עם מי הסתבכתם", ואיימה עליו כי אם לא יביא 2,000 ₪ עוד באותו היום, סופו יהיה מר.

בתשובתה לכתב האישום הכחישה הנאשמת את המעשים המיוחסים לה. לטענתה, היא לא איימה על הקטין או על אביו, לא תקפה אותו ולא נקטה נגדו באלימות.

הראיות:

עדות המתלונן:

המתלונן אדיר נתן היה בעת מסירת העדות ביולי 2012 כבן 17 ושלושה חודשים, ובעת האירוע היה אפוא מתחת לגיל 16.

מעדות המתלונן עולה כי לאירוע נשוא כתב האישום קדם אירוע אחר בו היה מעורב ואשר שימש לו רקע: מספר ימים לפני הסילבסטר תפסה המשטרה את המתלונן כשבידיו משקה אלכוהולי (וודקה). השוטרים ביקשו ממנו להובילם למקום שממנו רכש את האלכוהול והוא הובילם לקיוסק בחולון.

כעבור יום-יומיים, בתאריך 2.1.11 בשעות הצהריים, הגיע שוב עם חבריו בסמוך לקיוסק וישב בגינה סמוכה. אז ניגשו אליו אושר ומור, שני ילדים אשר לדבריו מסייעים לבעלת הקיוסק, אמרו לו כי יש לו חוב לקיוסק אותו הוא צריך לשלם, והוסיפו "תביא לנו עכשיו חמישים שקלים או שאנו קוראים לחברים מהקיוסק ומרביצים לך". המתלונן ניגש לקיוסק ושילם את החוב, אולם משביקש לצאת פנתה אליו הנאשמת, קיללה אותו ואמרה לו "אני רוצה שתשלם את הכסף. יש לך מזל שאני מדברת איתך ולא כפיר [להזכיר: בן-זוגה שהוא בנה של ירדנה בעלת הקיוסק – ע.ד.]. יש לך מזל שאני לא מכבה לך עכשיו את הסיגריה ביד." היא איימה כי אם לא ישלם 2,000 ₪ היא "תהרוג אותו", ומתברר כי זהו סכום הקנס שהוטל על הקיוסק בגין מכירת המשקה האלכוהולי למתלונן. "אני אהרוג אותך, אני ארביץ לך, אני ארצח אותך, כפיר יהרוג אותך".

מששמע המתלונן דברים אלו, התקשר לאביו. לדבריו, הנאשמת אמרה לו לשקר לאביו ולספר לו כי הוא אמר שהוא בן 18 לפני שמכרו לו את האלכוהול.

האב הגיע למקום ובינו לבין הנאשמת היו חילופי דברים שלוו בצעקות, כשהאב אמר לנאשמת כי יפנה למשטרה ובתגובה היא ניסתה לשבור לו את הטלפון הנייד.

לאחר מכן נכנסו המתלונן ואביו למכונית, כשהמתלונן יושב במושב הקדמי ואז "היא פתחה את הדלת הצדדית, צעקה, אח"כ פתחה את הדלת שלידי ונתנה לי סטירה או שתיים". אביו יצא להרחיק את הנאשמת והם נסעו למשטרה להגיש תלונה.

באותן נסיבות, איימה הנאשמת כי אם ייגשו למשטרה היא תעליל על המתלונן שהוא מעשן סמים וגנב.

המתלונן סיפר בעדותו, כי הוא קונה לעתים קרובות בקיוסק והוא מכיר את בעלת המקום, ירדנה. באותו יום כשהגיע לשלם את חובו בסך 50₪, הוא התנצל בפני ירדנה על ש"הלשין" למשטרה כי הוא רכש את האלכוהול מהקיוסק שלה.