מדינת ישראל נ' אבוטבול(עציר)

החלטה

החלטה לראיות במסגרת בקשה למעצר עד תום ההליכים.

כתב האישום מתאר קשר שנרקם בין המשיב שהינו כבן 55 שנים לבין המתלוננת, אשר הייתה אותה עת כבת 16.5 שנים.

במהלך תקופה של חודשיים, התקיים מספר רב של מפגשים בין המשיב לבין המתלוננת במהלכם נתנה לו שירותי מין. המשיב שילם תמורה על כל מפגש.

באחת הפעמים, בהיות השניים בחוף הים, ניסה המשיב להחדיר את איבר מינו לאיבר מינה, זו התנגדה תפסה את ידו והסיטה אותה.

המשיב ביקש לשכנע את המתלוננת לקיים עימו יחסי מין תוך שהוא אוחז בה בכח ולא מאפשר לה לזוז, אך היא דחפה אותו מעליה. האירוע הסתיים כעבור מספר ימים בהתנצלות המשיב.

במועד אחר, עת ישבו השניים במכונית, ביקש המשיב מהמתלוננת לשכב איתה ואגב כך נשכב מעליה תוך שהוא מחזיק זרועותיה בידיו, אך זו דחפה אותו והזיזה אותו מעליה. אחר אירוע זה, ניתקה המתלוננת הקשר עם המשיב.

העבירות המיוחסות למשיב, הינן דין לקוחו של קטין (ריבוי מקרים) וניסיון אינוס (שני אירועים), עבירות לפי סעיפים 203ג, 345(א)(1), ו- 25, הכל לחוק העונשין, התשל"ז – 1977.

המחלוקת הינה באשר לקיומה של תשתית ראייתית לכאורית לעבירה של ניסיון אונס.

בעוד ב"כ המאשימה מפנה להודעות המתלוננת, טוען ב"כ המשיב כי לא היו דברים מעולם, לחילופין מדובר בגרסה כבושה ולחילופי חילופין מדובר במעשים ברף הנמוך המשיקים למעשה מגונה ולא לעבירה של ניסיון אונס.

דיון:

הודעות המתלוננת:

בחקירתה מיום 6.11.12 החוקר הטיח במתלוננת כי איימה על חבצ'וצ'ה (נאשם בתיק אחר) שתספר עליו ובתמורה לשתיקתה היא דורשת שישלם לה 1,500 ₪ והמתלוננת השיבה: "למה את צריכה לכתוב את זה אני לא רוצה שתכתבי את זה. לא. סתם כן" (שורות 110-112).

בהודעתה מיום 6.11.12, מספרת המתלוננת כי נפגשה עם המשיב וקיימה עימו מין אוראלי.בתמורה, שילם לה המשיב 200 ₪ (שורות 128-133). עוד מספרת המתלוננת כי סיפרה למשיב את גילה האמיתי. כאן המקום לציין כי זכרם של האירועים המפורטים בכתב האישום לא בא לידי ביטוי בהודעה זו.

המתלוננת מתארת את המשיב: "חתיך, סקסי, מושך, נוהג בלקסוס לבנה עם גג פתוח" (שורה 162). המתלוננת מאשרת כי גם ע.נ הייתה מקיימת מגע מיני עם המשיב: "זה היה יום היא יום אני" (שורה 134). ניכר בתיאור המשיב על פי הודעה זו כי אין מדובר במי שהותיר בה טראומה.

בהודעתה מיום 8.11.12, חוזרת בה המתלוננת מדבריה כי ביצעה מין אוראלי עם המשיב: "לא ירדתי לו אף פעם, עשיתי לו ביד".

בהמשך מוסיפה שהפגישות עם המשיב היו ביוזמתו ופעמים שביוזמתה: "הוא רוב הפעמים היה מחייג אלי ואומר לי לבוא הולכים סיבוב פה ושם ועל הדרך הייתי עושה לו ביד והוא היה מביא לי כסף. לפעמים גם אני התקשרתי אליו" (שורות 108-109).

מכאן ואילך, מתארת המתלוננת את אשר אירע לאחר שיצאו מהמים בעודה לבושה בבגד-ים: "הוא רצה שאני יעשה לו ביד במים ולא עשיתי לו כי התביישתי בכל מקרה חשבתי שיעבור מישהו ואז הלכנו לחול שכבתי על המגבת והוא בא שכב כזה מעלי וגם ניסה להחדיר את איבר המין שלו ואז כאילו התנגדתי לזה ודחפתי אותו". (שורות 138-140).

אין מקום להמשיך ולהיכנס לפרטים פלסטיים. תמצית התיאור מתייחסת לניסיון המשיב להחדיר את איבר מינו על ידי ניסיון להוזיז את תחתוניה של המתלוננת אך ברגע: "נגע לי בתחתון הזזתי לו את היד והחזקתי לו את היד" (שורה 151).

המשיב שילם למתלוננת כסף עבור מפגש זה.