מדינת ישראל נ' אבו שמאס(עציר) ואח'

החלטה

בפני בקשה להארכת מעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים המשפטיים בעניינם.

כנגד המשיבים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של שהייה בלתי חוקית התפרצות לרכב, גניבת רכב וחבלה במזיד.

למשיב 1 גם מיוחסות עבירות של נהיגה ללא רישיון וללא ביטוח.

המשיב 1

המשיב 1 הסכים לקיומן של ראיות לכאורה וכי קיימת עילת מעצר .

המשיב אינו תושב ישראל ועל כן אין ספק כי קיימת עילת מעצר בשל חשש להימלטות מאימת הדין.

למשיב 1 הרשעה קודמת מבית משפט השלום בחדרה בגין כניסה לישראל שלא כחוק והפרעה לשוטר. בגין זאת קיים מאסר מותנה בר הפעלה למשך 3 חודשים.

חרף זאת הדבר לא הרתיע המשיב 1 משוב ולהיכנס לשטח מדינת ישראל ללא היתר ולבצע העבירות המיוחסות לו.

אין ספק כי מהעברות המיוחסות למשיב 1 לרבות נהיגה ללא רישיון ואופן התנהלותו לאחר שהרכב אותר ע"י אנשי איתורן לרבות ניסיון בריחה מהחיילים שהורו לו לעצור במחסום,מצביעים על מסוכנותו.

בנסיבות המפורטות לעיל מסוכנותו הרבה של המשיב 1 עולה ממעשיו .

אין מחלוקת גם אליבא דה בא כוח המשיב כי קיימת סכנת הימלטות מאימת הדין.

הפסיקה שהציג ב"כ המשיב 1 לרבות בענין עמ"ת 36254-08-10 אינה רלוונטית לנסיבות המקרה בפני.

שם עסקינן בנאשם נעדר עבר פלילי ולא גם יתר הפסיקה שהוצגה אינה רלוונטית לענייננו עלתה מסוכנות כפי שעולה ממעשיו של המשיב 1.

אשר על כן הנני מורה על מעצרו של המשיב 1 עד לתום ההליכים המשפטיים בעניינו.

המשיב 2

המשיב 2 חולק על קיומן של ראיות לכאורה וטוען כי עלה לרכב כטרמפיסט באיזור ג'לגוליה.

נציג איתוראן אשר איתר הרכב העיד כי ראה שני אנשים יושבים ברכב בסמוך למחסום 109.

בסוויץ' היה מברג כך שהדבר היה צריך להדליק אצל המשיב 2 נורה אדומה כי הרכב גנוב.

לטענתו לא שם לב לכך בשל החשיכה.