מדינת ישראל נ' אבו שארב

החלטה

בפני בקשה לפסילה של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו בתיק בו יוחסה לו נהיגה במהירות של 166 קמ"ש במקום 90 קמ"ש.

ב"כ המדינה טען בבקשתו בכתב ובעל-פה כי המדובר במהירות גבוהה וחריגה על רקע היות המשיב נהג חדש אשר קיבל את רשיונו בחודשים האחרונים.

לטענתו, מסוכנות המשיב נובעת משילוב המהירות הגבוהה על רקע ותק קצר מאד בנהיגה.

ב"כ המשיב טען כי אין בידי המדינה ראיות לכאורה נגד המשיב וגם אם יש כאלו הרי שחל בהן כרסום מהותי.

בין יתר טענותיו טען כי שטח המדידה הררי, אין וודאות כי רכבו של המשיב היה בודד, לא נשמר עימו קשר עין, השוטר נאלץ לבצע פניית פרסה עקב אופי המדידה ולכן אבד קשר העין, המדידה אינה עומדת בתנאים שנקבעו בפרשת ציטרון וכן קיימים פערים בין דברי המשיב שצוטטו ע"י שוטר אחד מול הדברים שציטט שוטר אחר.

לטענתו המשיב מעולם לא לקח אחריות על ביצוע העבירה בפני השוטרים ולכל היותר הודה בביצוע עבירת קנס שאינה מצדיקה פסילה כלל.

לטענות יש להפעיל את המכשיר בתנאי תאורה ולא בלילה וכי הרכב הנמדד לא היה בודד כלל על הכביש.

דיון –

בבש"פ 6732/10 מדינת ישראל נגד שגיב בן שלום נקבע ע"י בית המשפט העליון לעניין דיות הראיות לשלב משפטי זה –

"על מנת לקבוע כי התגבשו ראיות לכאורה, די שיימצא כי קיימות ראיות גולמיות שיש בהן פוטנציאל לקשור את המשיב לעבירות המיוחסות לו"

בחינה מעמיקה של חומר הראיות אשר הוגש לעיוני מראה כי דוח זכרון הדברים להפעלת מכשיר דבורה סותר בופן מלא את כל טענות ב"כ המשיב.

בהתאם לרישומו של השוטר המודד הרכב הנמדד היה בודד, נשמר עימו קשר עין רציף ולמעשה לא מצאתי כל ליקוי בהפעלת המכשיר מול הקריטריונים אשר נקבעו על ידי בפרשת ציטרון.

על פניו המדובר במדידה תקינה לחלוטין ואם למשיב טענות ביחס לביצוע פניית פרסה או אבדן קשר עין, יש מקום לטענות אלו עת ינוהל התיק העיקרי.

בשלב זה, אני קובע חד משמעית כי יש נגד המשיב ראיות לכאורה ללא כל כרסום מהותי באיכותן.

המדובר בנהג חדש האוחז ברשיון מספר חודשים בלבד ולכן נובעת מהתנהגותו הלכאורית מסוכנות רבה עת בחר לנהוג ברכב במהירות של 166 קמ"ש.

יש הצדקה לבקשה אשר הגישה המדינה ואני מאמץ כנכונים את נימוקי המדינה לבקשה.

יחד עם זאת, בית המשפט העליון קבע מפורשות בפרשת אבו צ'עלוק כי יש מקום להגבלת משך הפסילה בהליך מסוג זה בזמן מוגדר ( בש"פ 8514/05 אבו צעלוק נגד מדינת ישראל).

אין הצדקה לפסילה שאינה מוגבלת בזמן כאשר נהנה המשיב עדיין מחזקת החפות.

בנסיבות אלו, אני מורה על פסילת המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו בתיק זה מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה, אך במקביל אני מורה על קביעת רף נוכחי של 6 חודשי פסילה מיום מתן החלטה זו כאשר בתום 6 חודשים מהיום תפקע פסילה זו.