מדינת ישראל נ' אבו ראס

החלטה

ביום 4/12/09 הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים כנגד המשיב.

כתב האישום מייחס למשיב עבירה של החזקת נשק בנסיבות של החזקת אקדח יחד עם גליל הנחזה להיות משתיק קול.

כבר בבקשה עצמה צוין על ידי ב"כ המבקשת כי המשיב נעצר לראשונה ביום 24/11/09 וביום 1/12/09 לאחר הארכות המעצר שוחרר בתנאים. במסגרת תנאים אלה, הוא שוהה במעצר בית מלא ועל פי החלטה מאוחרת לכך מיום 11/1/10, הוסף תנאי נוסף בדבר איזוק אלקטרוני.

למן המועד הנ"ל ועד היום לא נדרשו הצדדים לחומר הראיות אלא לעניין אחר בדבר גילוי חומר חקירה והסרת חיסיון. בעניין אחרון זה ניתנו החלטות שונות – הן בבית משפט זה והן על ידי כב' בית המשפט המחוזי מרכז.

היום, למעשה, עולה לראשונה שאלת קיומן של ראיות לכאורה. לאחר שהודה ב"כ המשיב בקיומן של ראיות כאמור עותרת ב"כ המבקשת להורות על הארכת מעצרו של המשיב עד תום ההליכים כנגדו. לטענתה, נסיבות העבירה וחומרתה, כפי שעולה בפסיקה, מעידות על מסוכנות גבוהה המחייבת גם בנסיבותיו של המשיב הארכת המעצר עד תום ההליכים.

ב"כ המבקשת הפנתה לבש"פ 2083/09 מולנר נ' מדינת ישראל – ממנו יש, לטענתה, ללמוד, כי טיב העבירה של החזקת נשק בצירוף משתיק קול מעיד יותר מכל על מסוכנות גבוהה בעליל.

למעשה, אין מחלוקת, כי עבירה במקורה או מטבעה כוללת סממן מובהק של מסוכנות. השאלה בעניינו של משיב זה מורכבת מהעובדה שהוא משוחרר פרק זמן של כ-4 חודשים ובשאלת הראיות המעידות על היעדר מעורבות שיש לו בביצוע העבירה או ליתר דיוק מעורבות נמוכה ביותר.

אין חולק, כי כפי ששני הצדדים ציינו, על פי ההלכה הפסוקה אין בית המשפט מורה בנקל על מעצרו של מי שנעצר ושוחרר. למרות כל זאת טוענת ב"כ המבקשת כי לאור עברו של המשיב והמסוכנות האינהרנטית של העבירה נשוא כתב האישום יש להורות על הארכת המעצר, כאמור, עד תום ההליכים.

אני סבורה, כי במקרה זה ומבלי לבטל את המשמעות שיש לדיונים עד כה בעניין הראיה החסויה, יש לקרוא באופן דווקני את ההלכה ותנאיה להחזרת מי ששוחרר אל המעצר. תנאים אלה לא מתקיימים במקרה שבפנינו ונראה שעל כך אין חולק. לא היתה הפרה של תנאי השחרור ולא חל שינוי בנסיבות.

אני נותנת משקל נכבד לפרק הזמן שחלף מאז השחרור ולראיות כפי שמופיעות בתיק החקירה, לרבות העולה גם מחקירתו של המשיב. כל אלה יש בהם להעיב על המסוכנות ובודאי לחזק את המסקנה שאין זה המקרה החריג המוביל למסקנה כי יש להורות על החזרתו של המשוחרר מאחורי סורג ובריח.

בנסיבות אלה, אני מותירה את תנאי השחרור על כנם, לרבות בתוספת התנאי שנקבע מיום 11/1/10.

בקשתו של ב"כ המשיב לקיום עיון חוזר בתנאים אלה, באופן שיוקלו או יותר לחשוד לצאת לעבוד, אין לה מקום בשלב זה. בקשה כנ"ל צריכה לבוא על פי תנאי סעיף 52 לחוק המעצרים וככל שתבוא יהיה מקום לדון בה בהתאם.

ניתנה והודעה היום ו' ניסן תש"ע, 21/03/2010 במעמד הנוכחים.

רחל קרלינסקי, שופטת

הוקלד על ידי: אושרת גואטה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: