מדינת ישראל נ' אבו ראס

החלטה

זוהי בקשה להארכת מעצרו של החשוד ב – 10 ימים וזאת לאחר שנטען כי קיים חשד סביר כי החשוד עבר עבירות של פציעה בנסיבות מחמירות בצוותא, תקיפה הגורמת חבלה של ממש ואיומים.

מעיון בבקשה ובחומר החקירה כפי שהונח בפני, נוכחתי כי קיימת תשתית ראייתית הקושרת את החשוד לביצוע העבירות המיוחסות לו וכי קיים חשד סביר כי החשוד עבר את העבירות דנן.

קיים יסוד סביר לחשש כי שחרור החשוד יביא לשיבוש הליכי החקירה או המשפט או יביא לפגיעה בראיות בדרך אחרת וכן קיים יסוד סביר לחשש כי החשוד יסכן את ביטחון הציבור ואת בטחונו של אדם באם ישוחרר. עוד קיים יסוד סביר לחשש כי החשוד ימלט מאימת הדין כיון שמאז מועד האירוע לא אותר ולא התייצב לחקירה למרות פעולות איתור חוזרות שבוצעו בעניינו. הצדק עם הסנגור כי החשוד התייצב במשטרה ביום 29.6.14 וביום 30.6.14, אך זאת כשהוא מצויד בהסכם סולחה ולאחר שהמתלונן הגיע למשטרה לבטל תלונתו, נסיבות התייצבותו אומרות דרשני ואינם מאיינות את החשש מהמלטות.

החקירה בתיק זה טרם הסתיימה ומן הדין בשל החשש האמור, לאפשר למשטרה לסיימה ללא הפרעה.

במסגרת המסמך מ/1 הוצגו בפניי פעולות חקירה שבדעת המשטרה לבצע בימים המבוקשים ושוכנעתי כי בהתייחס לרוב הפעולות לא ניתן לבצען אלא כאשר החשוד נתון במעצר, כאשר שחרור בחלופה לא יוכל להשיג את תכלית המעצר.

עם זאת, לשם מעקב שיפוטי, אין להעתר לבקשה במלואה.

אשר על כן אני מורה על הארכת מעצרו של החשוד עד ליום 6.7.14 בשעה 12.00.

אם תסתיים החקירה קודם למועד זה, בהתאם לסעיף 31 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) התשנ"ו-1996, נתונה בידי קצין משטרה ממונה הסמכות להורות על שחרור החשוד, בתנאים או ללא תנאים, וזאת בתחנת המשטרה ללא צורך בהבאתו לבית המשפט.

ניתנה והודעה היום ג' תמוז תשע"ד, 01/07/2014 במעמד הנוכחים.

עדי במביליה – אינשטיין, שופטת התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: