מדינת ישראל נ' אבו עראם(עציר) ואח'

החלטה למשיבים 2 ו - 3

לאור עמדת ב"כ המשיבים אני מורה על מעצרם של המשיבים 2 ו 3 עד תום ההליכים נגדם.

ניתנה והודעה היום כ"ז חשון תשע"א, 04/11/2010 במעמד הנוכחים.

יעקב פרסקי, שופט

החלטה למשיב 1

כנגד המשיב הוגש כתב אישום מתוקן ולפיו נכנס לישראל שלא כדין.

כניסה ראשונה ביום 3.8.2010 וכניסה שניה ביום 26.10.10.

ב"כ המשיב הציג מסמך ולפיו עד סמוך לכניסה הראשונה שלו כדין למשיב היה אישור כניסה לישראל.

אין מחלוקת בתיק זה על קיומן של ראיות לכאורה.

עילת המעצר הינה החשש משיבוש הליכי המשפט.

ב"כ המשיב טען טענת הפליה.

מתברר כי הן ביום 3.8.10 והן ביום 26.10.10 ביחד עם המשיב 1 נכנס לישראל גם אחיו עלאא אבו עראם.

האח שוחרר ואילו המשיב 1 עצור ומכאן בוססה טענת ההפליה.

השיבה המבקשת לטענה שהאח שוחרר בשל נימוקים רפואיים.

הוצגו לפני שני מזכרים מיום 26.10.10, באחד הוזכר שהאח עבר ניתוח להסרת גידול ואף המשיב 1 אישר כי כך הדבר. במזכר השני צוין כי האח סובל מהתכווצויות ונזקק לטיפול רפואי, דבר שאומת עם האח שהינו המשיב 1 ולפיכך האח לא נעצר אלא הוחזר למחסום.

ב"כ המבקשת טען כי יינקטו הליכי פליליים נגד האח שהורחק.

ב"כ המשיב הציג את עותק הודעת המשיב 1 שם לא נזכר כל פרט הקשור לאח.

טוען ב"כ המשיב כי הסברי המבקשת אינם משכנעים.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים לא מצאתי לקבל את טענת ההפליה.

קצין משטרה מתאר כי השתכנע שיש בעיה רפואית ולכן הורה על שחרור ולא על מעצר.

טען ב"כ המשיב כי בדרך כלל אם היה מדובר במצב הפוך היה צורך להגיש מסמכים רפואיים.