מדינת ישראל נ' אבו עצב(עציר)

החלטה

רקע כללי ותמצית

1.כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו באישום הראשון ביצוע עבירות של שהייה בלתי חוקית בישראל, התפרצות למקום מגורים, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, התחזות כאדם אחר ושיבוש מהלכי משפט, באישום השני מיוחסות למשיב עבירות של שהייה בלתי חוקית בישראל, החזקת מכשירי פריצה, החזקת נכס חשוד כגנוב, התחזות כאדם אחר ושיבוש מהלכי משפט ובאישום השלישי, שהייה בלתי חוקית בישראל, התפרצות לבניין שאינו משמש בית מגורים וביצוע גניבה וגניבה.

2.בד בבד הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים ודיון בה נקבע לאחר דחייה, התקיים ביום 3.2.11.

3.נוכח כפירת המשיב בקיומן של ראיות לכאורה, טענו הצדדים איש איש כמידתו בתמיכה לעמדת שולחו. ב"כ המשיב הרחיב בטיעונו ופרט מדוע לשיטתו לא קיימות ראיות לכאורה לאישומים השונים וזאת כמפורט בעמודים 2-8 לפרוטוקול. ב"כ המבקשת השיבה לטיעונו כמפורט בעמודים 8 ו-9 לפרוטוקול. לא מצאתי לחזור על טיעוני ב"כ הצדדים המפורטים בפרוטוקול כאמור.

סקירת כתב האישום בקצרה

4.באישום הראשון נטען כי ביום 27.7.09 התפרץ הנאשם לבית בכפר סבא, נתפס כשהוא בבית. בנסיבות אלה שהה בישראל שלא כחוק, נחקר במשטרת כפר סבא, מסר כי תאריך לידתו הינו 14.9.96 שזהו תאריך לידתו של אחיו אחמד. בעקבות כך הועמד לדין בבית המשפט השלום לנוער במסגרת ת"פ 646/09, כתב האישום נשא את שמו של אחיו הקטין של המשיב (כאן) – אחמד. ובתוך כך נשפט הנאשם בבית משפט לנוער כקטין, הציג עצמו בכזב כאדם אחר בכוונה להונות והכשיל הליך שיפוטי.

5.באישום השני נטען כי ביום 22.7.10 סמוך לקבר בנימין הבחינו שוטרים בנאשם ואחר רוכבים על אופניים, עכבו אותם. הנאשם החזיק ברשותו אופניים אשר נחשד כי היו גנובות, הועמד לדין ביום 27.7.10 בביהמ"ש השלום לנוער במסגרת ת"פ 46463-07-10, כאשר כתב האישום נשא את שמו של אחמד (אחיו), ביום 3.8.10 חזרה המבקשת מבקשת מעצר שהוגשה בתיק זה מאחר וגילו הנטען של הנאשם (אחמד) היה פחות מ-14. במעשים אלו על פי האמור בכתב האישום נשפט הנאשם בביהמ"ש לנוער כקטין בהיותו בגיר, הציג עצמו בכזב כאדם אחר בכוונה להונות והכשיל הליך שיפוטי.

6.באישום השלישי נטען כי בין התאריכים 22.10.10 (שעת צהרים) לבין 23.10.10 סמוך לשעה 19:00 התפרץ הנאשם למשרד כפר סבא וזאת בכוונה לבצע גניבה ובהמשך נטל מהמשרד ללא הסכמת הבעלים ובמרמה מטלטלין אשר פורטו בסעיף 2 א –ט בפרק העובדות, בשווי של כ- 100,000 ₪.

ההליכים המשפטיים " כנגד האח אחמד"

7.כמפורט לעיל כנגד האח אחמד ( אשר בדמותו הופיע המשיב כאן) נפתחו שני הליכים פליליים בביהמ"ש השלום לנוער. בת"פ 646/09 שוחרר המשיב (כאן- אשר התחזה לאחיו הקטין) בהתחייבות וערבות צד ג', מאז לא התייצב לדיונים בעניינו ולפיכך ההליכים בתיק פלילי זה הותלו.

נוכח הגשת כתב האישום בהליך הנדון, הגישה המבקשת (המאשימה) במסגרת התיק הנ"ל בקשה לחזור בה מהאישום. טרם ניתנה החלטה בבקשה.

8.בת"פ 46463-07-10 הועמד כאמור אחמד (בדמותו הופיע המשיב כאן) לדין בבית משפט לנוער, נדון על פי הודאתו וביהמ"ש גזר עליו, בין היתר, עונש של חתימה על התחייבות בסך 500 ₪ וזאת ללא הרשעה.

נוכח הגשת כתב האישום בהליך הנדון, הגישה המבקשת (המאשימה) במסגרת התיק הנ"ל, בקשה לביטול פסק הדין אשר נענתה כמבוקש, בהתאם להחלטת ביהמ"ש מיום 1.2.11.

ראיות לכאורה - המסגרת המשפטית

9. כידוע, כאשר אנו בוחנים עצם קיומן של ראיות לכאורה, יש לראות "תמונה כוללת באשר לפוטנציאל הראייתי הטמון בחומר החקירה, כלומר, אם קיים סיכוי סביר שמחומר חקירה זה תצמחנה בסוף המשפט ראיות אשר תבססנה את אשמת הנאשם" (ר' בש"פ 8087/95 זאדה נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(2) 133, 149-148). וכן "אם מכלול הראיות שבתיק החקירה הוא כזה, שההרשעה או הזיכוי הם אך פונקציה של מידת האמון שהשופט בהליך הפלילי העיקרי יתן להם, כי אז קיים סיכוי סביר להוכחת האשמה" (שם, עמ' 149). (ר' גם: בש"פ 2201/09 דהן נ מ"י –(18.3.09)).

10.על אחת כמה וכמה שאין בשלב זה לקבוע שאלות הנוגעות למשקלן של הראיות לכאורה או למהימנות העדים (ר' בש"פ 2361/09 מצארווה נ' מדינת ישראל (5.5.2009); בש"פ 3742/008 עובייד נ' מדינת ישראל (20.5.2008)).

הכלל הינו אם כן כי בהליכי מעצר אין בית המשפט נזקק לשאלות של מהימנות העדים והוא אינו נדרש באופן מדוקדק להערכת משקלן של העדויות השונות, די לצורך שלב זה בהודעת המתלונן אשר אינה מופרכת על פניה על מנת להקים את התשתית הראייתית הדרושה. (ר': בש"פ 12038/04 הייב נ. מ"י תק-על 2005 (1) 222; בש"פ 2159/03 חזיזה נ. מ"י תק-על 2003 (1) 558).

בית המשפט אינו נדרש, בשלב זה, לבחינת מהימנותן של האמרות המובאות בפניו או לבחינת משקלן האפשרי של הראיות שבפניו ואת דיותן לביסוס ההרשעה.