מדינת ישראל נ' אבו עגאג

החלטה

1.לפני בקשה ראשונה להארכת מעצרו של החשוד עפ"י הקבוע בסעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי [סמכויות אכיפה – מעצרים] תשנ"ו – 1996 [להלן: "החוק"].

2.החשוד נעצר לראשונה ביום 19.07.11 בשעה 21:45.

3.בדיון שהתקיים במעמד נציג המבקשת, החשוד ובא-כוחו, חזר נציג המבקשת על האמור בבקשה וביקש את הארכת מעצרו של החשוד למשך 2 ימים.

4.על פי הנטען בבקשה, מיוחס לחשוד חשד בדבר ביצוע עבירות של איומים, בכך שביום 17.07.11 בסמוך לשעה 20:00 החשוד איים על המתלונן בכך שאמר לו שהוא עושה טעות "שתחפור לו קבר וכי תקבור אותו" וישלם על זה, "אוי ואבוי לחיים שלך", ואף איים במילים כי יקבור אותו חי ויחפור לו קבר.

כן נטען בבקשה לעילת מעצר של מסוכנות, שיבוש הליכי חקירה, השפעה על עדים ומסוכנות למתלונן.

5.טרם הדיון הוצג לפני חומר חקירה עליו מתבססת הבקשה, וכן דו"ח סודי אשר סומן מב/1 - ובהם תימוכין נטען לחשד המועלה כלפי החשוד, ובמסגרת מב/1 מפורטות פעולות חקירה אותן מתעתדת המבקשת לבצע במסגרת הימים המבוקשת על ידה.

6.לאחר שבחנתי את הבקשה ובכלל זה את חומר החקירה ואת הדו"ח הסודי, מצאתי קיומו של חשד סביר לפיו החשוד עבר את העבירה המיוחסת לו בבקשה.

הנתונים המופיעים בתיק החקירה ובדו"ח הסודי מקימים חשד לשיבוש, וכן פגיעה במתלונן.

בנסיבות אלה יש מקום להעתר לבקשה.

7.כמו כן, התרשמתי כי מתקיימת כנגד החשוד עילת מעצר בדמות יסוד סביר לחשש כי שחרורו יכול ויביא לשיבוש הליכי חקירה, וכן נוכח קיומו של יסוד סביר לחשש כי שחרורו יכול ויביא לסיכון בטחונו של אדם או לסיכון בטחונו של הציבור.

8.נוכח המסוכנות הנחזית, אינני מעדיף בשלב זה שחרור בערובה על פני מעצר.

9.באשר להיקף החקירה המתבקש אל מול ימי המעצר המתבקשים, אני סבור כי הדברים מצויים ביחס מידתי לשלילת חירותו של החשוד, כך שאני מקבל את הבקשה במלואה.

10.אי לכך, אני מורה על המשך מעצרו של החשוד עד ליום 21.07.11 עד השעה 12:00.

11.תיק החקירה והדו"ח הסודי מושב לחוקר.

12.צו מעצר נחתם בד בבד.

זכות ערר כחוק.

ניתנה והודעה היום י"ח תמוז תשע"א, 20/07/2011 במעמד הנוכחים.

אלון רום, שופט

הוקלד על ידי: שני פרידמן התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: