מדינת ישראל נ' אבו ספא(עציר) ואח'

החלטה

בפני בקשת המאשימה לחלט את הרכב בו נהג מר ראיד אבו צפא (להלן בהתאמה : "הנאשם 1, המשיב 1") בעת ביצוע העבירות של נהיגה בפזיזות, החזקת סם מסוכן לצריכה עצמית, הכשלת שוטרים, שיבוש הליכי משפט וגרימת תאונה, בהן הורשעו על פי הודאתם הנאשם 1 ומר ח'ליל טהה (להלן: "הנאשם 2"), וגזר הדין ניתן ביום 25.11.12.

ביום 16.01.13 הגישה המאשימה בקשה לחלט את הרכב , וזאת מכח סעיף 39 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט- 1969 (להלן: "פקודת סדר הדין הפלילי").

אין חולק כי הרכב בו בוצע העבירה הינו בבעלותו של מר מחמוד אבו אלצפא (להלן: "המשיב 2") אחיו של הנאשם 1 והרכב רשום על שמו.

לטענת המאשימה:

העבירות בהן הודה והורשע המשיב 1 הינן עבירות חמורות.

הגם שהרכב רשום על שמו של המשיב 2 המחזיק בפועל של הרכב הוא המשיב 1, והוא המשתמש הבלעדי בו.  כראיה לכך ציינה המאשימה כי למשיב 2 כלל אין רישיון נהיגה.

חילוט הרכב הינו צעד מתבקש מאחר שהוכח שהרכב משמש כאמצעי לביצוע עבירות חמורות ומסוכנות.

לטענת המשיב:

הבעלים של הרכב (המשיב 2) כלל לא ידע על ביצוע העבירה ע"י אחיו.

המאשימה לא הגישה בקשת חילוט במועד. הבקשה הוגשה באיחור ניכר, לאחר פנייתו של המשיב 2, להשבת הרכב.

חילוט הרכב הוא חלק מהעונש שהושת על המשיב 1.

  אין עסקינן בתאונת דרכים קשה אלא בתאונה מזערית בלבד ללא נזק, מכאן שאין מקום לחילוט הרכב.

המשיב  2, אפשר למשיב 1 לעשות שימוש ברכב לצורך עבודתו כקבלן שיפוצים ולא לביצוע עבירות, והרכב משמש כרכב משפחתי ומשרת את כל המשפחה ובניהם גם את המשיב 1.

המשיב 2  שהינו אדם נורמטיבי רכש את הרכב מכספו והוא לא ביצע שום עבירה בכך שנתן את הרכב למשיב 1.  

עיון: