מדינת ישראל נ' אבו סיאם(עציר) ואח'

גזר דין לנאשמים 1 ו- 2

כנגד ארבעת הנאשמים בתיק זה הוגש כתב אישום אשר תוקן במסגרת הסדר טעון המייחס לכולם עבירות של אלימות באופן שלנאשמים 1 ו- 3 יוחסה עבירה של גרימת חבלה חמורה, בנוסף לנאשמת 1 יוחסה עבירה של שיבוש מהלכי משפט ולנאשמים 3 ו- 4 יוחסה גם עבירת איומים.

מכוח הסכמת הצדדים נדונו נאשמים 3 ו- 4 עוד טרם הסתיים הדיון בעניינם של נאשמים 1 ו- 2 וזאת מהטעמים שנרשמו בגזר דינם.

על הנאשם 3 נגזר עונש מאסר בפועל של 6 חודשים ויום אשר חושב מיום מעצרו, 15.7.09 וכן עונשי מאסר מותנים ופיצוי למתלוננת בסך של 2,500 ₪ ואילו על הנאשם 4 מאסר בפועל שיחפוף לתקופה בה היה במעצר בגין התיק ודהיינו מיום מעצרו ועד ליום גזר הדין, 22.11.09.

באשר לנאשמים שבפני מבקשת המאשימה לגזור על נאשמת 1 שישה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, מאסר מותנה ופיצוי למתלוננת ואילו על הנאשם 2 מאסר בפועל לתקופה ממושכת, מאסר מותנה ופיצוי למתלוננת.

הסנגור מבקש להקל בענישת הנאשמים מהנימוקים המפורטים בטעוניו ולהטיל על נאשמת 1 ענישה במסגרת ההסדר אך על הרף הנמוך ודהיינו עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות לתקופה קצרה יותר ולא לתקופה המקסימאלית ואילו לגבי נאשם 2 שלא להכביד בהרבה מהעונש שנגזר על נאשם 3.

שקלתי נסיבות הענין, טעוני באי כוח הצדדים, גזרי הדין שהושתו על נאשמים 3 ו- 4 תוך שבחנתי הנסיבות הרלוונטיות בעניינם וכן ההלכות הנוגעות.

רואה אני בחומרה את העבירות שבוצעו על ידי הנאשמים והחומרה נלמדת מעצם העובדות בהן הודו הנאשמים.

ובמה דברים אמורים?

נאשמים 1 ו- 2 הינם בני זוג ואילו המתלוננת הנה אחותם של נאשמים 2,3,4.

ביום 12.7.09 הגיעה המתלוננת המתגוררת בטירה להתארח בביתם של אוסמה ואניס אבו סיאם הנמצא בסמוך לביתם של נאשמים 1 ו- 2. במהלך היום התקשר נאשם 4 למתלוננת וקילל אותה תוך שעשה שימוש מאיים בביטויים מכוערים ביותר.

למחרת, ביום 13.7.09 בסביבות השעה 04.00 עת ישבה המתלוננת עם אוסמה מחוץ לבית הגיע נאשם 3 ברכבו ואיים עליה שאם היא וילדיה לא יקחו את חפציהם וילכו לביתם "יקרה משהו לא טוב".

למחרת, ביום 14.7.09 בסביבות השעה 11.00 יצאה המתלוננת מהבית יחד עם ילדיה הקטינים - בת ילידת 93 וילד יליד 94 במטרה לשוב לביתם. בדרכה לתחנת האוטובוס היא פגשה את אחיה, הנאשם 2 אשר ישב על ספסל במתחם הבתים וברכה אותו לשלום ובשלב זה הכה הנאשם 2 את המתלוננת באמצעות אגרופו בעינה השמאלית. המתלוננת ניסתה להגן על עצמה באמצעות ידיה אולם נאשם 2 המשיך להכותה בידיו ובהמשך אף הכה אותה באמצעות מקל ברגלה.

בהמשך נאשמת 1 – אשתו של נאשם 2 – הכתה את המתלוננת (גיסתה) בראשה ונאשם 3 אחז גרזן והכה את המתלוננת ברגלה וכל זאת לנגד עיני ילדיה הקטינים – בגילאים 5 ו- 6!.

למראה המעשים ניסו הילדים הקטינים לסייע לאימם ולהרחיק את נאשמים 1,2,3 ממנה אולם המתלוננת איבדה את הכרתה.

אינס – המארחת – שפכה על המתלוננת מים והמתלוננת חשה בכאבים עזים ודיממה.

כתוצאה מהאירוע וממעשיהם האלימים של נאשמים 1-3 נגרם למתלוננת שבר בארובת העין שמאל וחבלות ברגלה , בגבה, בידיה ובראשה והיא אושפזה למספר ימים.

לא נחה דעתה של נאשמת 1 מהתנהלותה העבריינית והאלימה שלה ושל בעלה ושל גיסה והיא הזעיקה את בני משפחתה למקום, ביניהם אחיה מורד אשר קרע את חולצתה של נאשמת 1 וזאת במטרה ליצור מצג לפיו המתלוננת היא שהכתה את נאשמת 1.

בהמשך, בשעות הצהריים "הגדילה" הנאשמת 1 עשות, הגיעה לתחנת משטרה ומסרה תלונה במהלכה טענה שהמתלוננת היא שהכתה אותה וקרעה את חולצתה והציגה לחוקר שגבה את הודעתה חבלות שעל גופה ואת חולצתה.

העובדות המזעזעות מדברות בעד עצמן ואין צורך בדימיון רב כדי לשוות לנגד ענינו את האירוע הקשה אליו נחשפה המתלוננת כאשר בני משפחתה חובלים בה נמרצות וזאת לאחר שאיימו עליה.