מדינת ישראל נ' אבו סבית(עציר)

החלטה

בפני בקשה לעצור את המשיב (להלן: "החשוד") על פי הקבוע בסעיף 17 (ד) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) תשנ"ו – 1996 (להלן: "החוק").

בדיון שהתקיים היום בפני במעמד נציג המבקשת (להלן: "החוקר"), החשוד ובא כוחו, חזר החוקר על האמור בבקשה וביקש הארכת מעצרו של החשוד למשך 5 ימים, לצורך הגשת כתב אישום.

החשוד נעצר לראשונה ביום 27.5.2010 והובא, להארכת מעצרו, על פי הוראות סעיף 29 (א) לחוק.

בהחלטה קודמת של בית המשפט מיום 31.5.2010,שניתנה ע"י ס. נשיא כב' השופטת בית אור הוארך מעצרו של החשוד עד להיום.

לחשוד מיוחסות עבירות של ניסיון לגרום למות אדם, יריה מנשק חם באזור מגורים והחזקת נשק שלא כדין.

הוגשה הצהרת תובע בתיק וממנה עולה שיש מקום לכאורה, להגשת כתב אישום, בין אשר בגין עבירות של קשירת קשר לפשע, חבלה בכוונה מחמירה והחזקת נשק שלא כדין ולבקש את מעצרו של המשיב עד לסיום ההליכים כנגדו.

לאחר שבחנתי את הבקשה ובכלל זה את חומר החקירה, שוכנעתי, כי מתקיימים התנאים שבסעיף 17 (ד) לחוק, היינו כי יש עילה לכאורה לבקש את מעצרו של החשוד עד תום ההליכים – זאת בשים לב לקיומן של ראיות לכאורה כנגד המשיב ולקיומה של עילת מעצר כנגדו, בשל מסוכנותו לאחר שנמצא כי קיים יסוד סביר לחשש שהמשיב יסכן את בטחונו של אדם או את בטחון הציבור.

בתיק קיימת עדות המתלונן וכן עימות שנערך בין המתלונן למשיב. לצד זאת, קיימות גם עדויות אחרות שבא כוח המשיב טוען כי הן מכרסמות בעדות המתלונן ואף מייצרות אליבי למשיב.

בנסיבות בהן קיימת עדות מתלונן, לרבות בעימות, סבורני כי די בכך לשלב זה של ההליך, כדי לבסס את הבקשה.

הדיון בעניין קיומן של ראיות לכאורה, לצורך מעצר עד תום ההליכים יעשה לאחר הגשת כתב האישום ולאחר שב"כ המשיב יקבל לידיו את חומר הראיות ויוכל לטעון כדבעי בעניין הראיות לכאורה.

העבירה שבפנינו הינה עבירה חמורה ביותר והיא מצדיקה הענות לבקשה במלואה.

לאור האמור, מאריך מעצרו של המשיב עד ליום 10.6.2010 בשעה 13:00.

זכות ערר כחוק.

ניתנה והודעה היום כ"ד סיון תש"ע, 06/06/2010 במעמד הנוכחים.

איתי ברסלר-גונן, שופט

הוקלד על ידי: שרונה מימון התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: