מדינת ישראל נ' אבו סביח(עציר) ואח'

עו"ד פרחאת: אני מבקש להמציא אישור העסקה של מרשי התקבל וסומן באות א'.

החלטה

1.לפניי בקשה להארכת מעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם בת"פ 4855-06-10. בכתב האישום מיוחסות למשיבים העבירות הבאות:

א.התפרעות עבירה לפי סעיף 152 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").

ב.ניסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 274(2) ו- (1) ו-(3) לחוק העונשין.

2.בבואי לדון בבקשה עלי לבוחנה בהתאם להוראות סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: "חוק המעצרים"). סעיף זה קובע את הכללים למעצרו של אדם עד תום ההליכים לאחר הגשת כתב אישום ולפני הכרעת הדין.

3.המבקשת טוענת לקיומן של ראיות לכאורה ומפנה לעדויות שבתיק החקירה.

4.הסניגורים טענו כי אין בראיות כדי להצביע בהכרח על כך שהנאשמים זרקו אבנים על השוטרים. טענתם היא שהמשיבים נמצאו הרבה יותר רחוק מהמתואר בכתב האישום.

5.הספקות שמעוררים הסניגורים ידונו ויתבררו בעת שמיעת הראיות בתיק העיקרי. אני קובע, שככל הדרוש לבקשה זאת, יש ראיה לכאורה לביצוע העבירות.

6.משהגעתי למסקנה כי קיימות ראיות לכאורה לאשמת המשיבים בעבירות המפורטות בכתב האישום, עלי לבחון, בהתאם לאמור בסעיף 21 לחוק המעצרים, אם קיימת עילה המצדיקה את החזקתו של כל אחד מהמשיבים במעצר.

7.כדי להיענות לבקשה, יש להוכיח סכנה לבטחון אדם או הציבור. בענייננו, טוענים הסניגורים שלא מדובר בסכנה הנשקפת לציבור, בעיקר לאור העובדה שאין להם עבר פלילי.

8.אין ספק שהעבירות המיוחסות למשיבים חמורות, וזאת יכולה להיות אחד מהמרכיבים המאפשרים הוכחת קיומה של עילת מעצר ובענייננו אני קובע שקיימת עילת מעצר.

9.משהגעתי למסקנה שיש עילה המצדיקה את המעצר, עלי לבחון את התנאים המגבילים למעצר עד תום ההליכים עפ"י הוראות סעיף 21 (ב) (1) לחוק המעצרים הקובע שאין לעצור אדם אלא אם ברור שלא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה ותנאי שחרור, שפגיעתם בחירותו של המשיב פחותה.

10.המבקשת טוענת שאין לאפשר חלופת מעצר במקרה הנוכחי בשל חומרת העבירה ומכיוון שמדובר בעבירות על רקע לאומני.

11.הסניגורים ביקשוני לשחרר את המשיבים שלשניהם אין עבר פלילי. מדובר באנשים נורמטיבים העובדים במקום קבוע לפרנסתם.

12.לאחר ששקלתי את כל נסיבות המקרה הגעתי לכלל מסקנה, כי בשלב זה ניתן להשיג את מטרות המעצר באלטרנטיבה החמורה פחות מן המעצר עצמו כאמור בסעיף 21 (ב) (1) לחוק המעצרים.

13.לאור כל האמור לעיל, אני מורה על מעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם בת"פ 4855-05-10, אך כל אחד מהמשיבים יוכל להשתחרר אם ימלא אחר התנאים המפורטים להלן:

א.(1)יפקיד סכום של 1,000 ש"ח במזומן או בערבות בנקאית בלתי מותנית או בשילוב של השניים.

(2)יחתום על התחייבות עצמית בסכום של 2,500 ש"ח.

(3) ימציא שני ערבים תושבי מדינת ישראל העובדים במקום קבוע ובעלי יכולת כלכלית מוכחת. כל אחד מהערבים יחתום על ערבות למילוי התחייבויותיו של המשיב בסכום של 2,500 ש"ח.