מדינת ישראל נ' אבו מדעם שאקר

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בביצוע עבירה בניגוד לסעיף 12א2 לפקודת התעבורה.

צודק התובע, כי לצד עבירה זו, קיימת חובת פסילה בת 3 חודשים, ורק בהתקיים נסיבות חריגות ומיוחדות, יפעיל בית המשפט שיקול דעת לצמצום תקופה זו שנקבעה ע"י המחוקק.

הנאשם היה נהג חדש עת בוצעה העבירה ולחובתו הרשעה אחת מסוג ברירת משפט.

הנאשם נורמטיבי לחלוטין ועובד לפרנסת משפחתו בעבודת כפיים, אשר תלויה לא מעט ביכולתו לנהוג ברכב.

כעקרון, מקבל אני את עמדת המדינה, כי אין הצדקה לפסיקת תקופת פסילה אשר נמוכה מ-3 חודשים, אולם, במקרה זה, ריצה הנאשם כבר 30 ימי פסילה מנהלית ובנוסף, בוצעה הפקדה קודמת של רישיון נהיגה בתיק זה אשר עוכבה באמצעה ע"י ביהמ"ש בעקבות בקשה שהגיש הנאשם.

ככל שבחנתי את המסמכים הסרוקים בתיק ביהמ"ש, הגעתי למסקנה, כי ראוי לקזז 30 יום נוספים כתוצאה מהפקדות קודמות אשר נקטעו בעיכובי ביצוע בתיק זה. בסה"כ אני סבור, כי נותרו לביצוע בתיק זה 30 ימי פסילה בפועל, אשר יעוכבו על ידי כדי לאפשר לנאשם התארגנות מבחינת עבודתו. ביחס לגובה הקנס ותקופת התנאי, אתחשב גם בעובדה, כי הנאשם ריצה בנוסף 30 ימי השבתת רכב, מיד לאחר ביצוע העבירה. יש לכך נפקות בעיני לעניין הענישה הראויה בתיק זה.

לפיכך, הנני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

א. קנס בסך 350 ₪ או 3 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם תוך 90 יום מהיום.

ב. הנני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק את רשיון הנהיגה לתקופה של 1 חודשים.

רשיון הנהיגה יופקד תוך 90 יום מהיום במזכירות בית המשפט ואם לא יעשה כן יחשב

הנאשם פסול מלנהוג אך פסילתו לא תימנה.

ג. הנני פוסל את הנאשם מלקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים וזאת על תנאי למשך 2 שנים.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום ט"ו אדר ב תשע"א, 21/03/2011 במעמד הנוכחים.

אלון אופיר, שופט

הקלדנית: אילנית התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: