מדינת ישראל נ' אבו כויכ(עציר)

הכרעת דין

על יסוד הודאת הנאשם, אני מרשיעו בביצוע העבירות הבאות:

1. כניסה לישראל שלא כחוק- עבירה לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב- 1952.

2. שימוש במסמך מזויף- עבירה לפי סעיף 420 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977.

3. התחזות לאדם אחר במטרה להונות- עבירה לפי סעיף 441 רישא לחוק העונשין, התשל"ז- 1977.

4. זיוף בכוונה לקבל דבר- עבירה לפי סעיף 418 אמצע לחוק העונשין, התשל"ז- 1977.

5. ניסיון חבלה או פציעה כשעבריין מזוין- עבירה לפי סעיף 335(א)(1) + סעיף 25 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977.

6. הסגת גבול- עבירה לפי סעיף 447(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977.

7. החזקת סכין למטרה לא כשרה- עבירה לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977.

ניתנה והודעה היום כ"ז תשרי תשע"א, 05/10/2010 במעמד הנוכחים.

בני שגיא, שופט

גזר דין

הנאשם הורשע בעבירה של כניסה לישראל שלא כחוק, שימוש במסמך מזויף, התחזות, זיוף, ניסיון חבלה באמצעות סכין, הסגת גבול והחזקת סכין, וזאת כמפורט בכתב האישום ובהכרעת הדין. בתמצית, מדובר בתושב שטחי הרשות הפלסטינאית אשר זייף תעודת זהות ובעזרתה התקבל לעבודה בבית אבות, אולם שנתיים וחצי לאחר מכן פוטר. הנאשם הגיע בשעת לילה מאוחרת לבית האבות, מצויד בסכין, נכנס פנימה ובמהלך שהייתו שם ניסה לדקור את אחד העובדים אך הסכין פגעה בשולחן ונשברה.

הצדדים הגיעו להסדר טיעון במסגרתו עתרו להטלת עונש של 15 חודשי מאסר על הנאשם, אשר יכלול אף הפעלה של עונש מותנה בן 3 חודשים. הצדדים נימקו את הסדר הטיעון בחומרת העבירה מחד אך לצידה את העובדה כי מדובר בנאשם צעיר, ללא הרשעות קודמות בעבירות אלימות ובמי שלפני מספר ימים עבר טרגדיה- עת נפטר אחיו הקטן ממחלה.

הנאשם בדברו האחרון הביע חרטה על מעשיו והסביר כי האלימות אינה מאפיינת את אורחות חייו, וכי ביצע את המעשה המיוחס לו בליל האירוע לאחר ששתה משקאות אלכוהוליים רבים.

בחנתי את נימוקי הצדדים להסדר, בחנתי את נסיבות המקרה, ומצאתי כי ההסדר אליו הגיעו הצדדים משקף את מכלול הנתונים ועל כן אכבדו.

לאור האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

1. 15 חודשי מאסר לריצוי בפועל החל מיום מעצרו- 9.6.10.

2. אני מפעיל את המאסר המותנה בן 3 החודשים שהוטל על הנאשם בת"פ 4927/08 וזאת בחופף למאסר אותו הטלתי בסעיף 1.

3. 3 חודשי מאסר, אולם הנאשם לא ישא בעונש זה אלא אם יעבור, תוך שלוש שנים מיום שחרורו, את אחת העבירות בהן הורשע, למעט הוראת החיקוק החמישית.

4. 8 חודשי מאסר, אולם הנאשם לא ישא בעונש זה אלא אם יעבור, תוך שלוש שנים מיום שחרורו, עבירה של ניסיון חבלה או פציעה כשעבריין מזוין או עבירת אלימות אחרת שהיא פשע.