מדינת ישראל נ' אבו חמיד ואח'

פסק דין

בפני תביעה כספית ע"ס 56,173 ₪ שנדונה בסדר דין מהיר.

ביום 9.12.12 ניתן פס"ד כנגד הנתבע 2 בהיעדר הגנה כך שהמשך פסה"ד יתייחס אך ורק ליחסים בין התובעת לנתבע 1.

עפ"י תק' 214טז (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, על פסה"ד להיות מנומק באופן תמציתי.

התובעת טוענת כי הנתבע 1 נהג ברכב מסוג רנו ופגע מאחור ברכב שבבעלותה מסוג פורד וגרם לו לנזקים.

התובעת טוענת כי הנתבע 1 אחראי לקרות התאונה ולכן עליו לפצותה על מלוא נזקיה עפ"י חוו"ד שמאי שצורפה לכתב התביעה, הכוללת נזקים לחלקו האחורי של הרכב, לחלקו הקדמי של הרכב וכן ירידת ערך.

הנתבע 1 טוען כי אמנם פגע ברכב התובעת מאחור אך הדבר אירע באשמתו של הנהג מטעם התובעת אשר פגע ברכב שנסע לפני ובלם ואז הנתבע 1 שהגיע מאחור לא הצליח לבלום ופגע בפורד.

ישיבת ההוכחות נקבעה להיום ובמהלך הדיון ניסיתי להביא הצדדים לכדי הסדר פשרה אך ללא הצלחה.

העידו בפני, מר אבי הלר, הנהג מטעם התובעת, השמאי מר ליאור עטיה, הגב' עטרה מרכוס שהיתה בפורד ועד נוסף שהיה גם הוא בפורד, מר סלאמה אבו דעאבס.

לאחר מכן העיד בפני הנתבע 1.

לאחר סיום שמיעת העדים, סיכמו ב"כ הצדדים טענותיהם בע"פ.

הכרעה

האחריות

אין חולק כי הנתבע 1 פגע ברכב התובעת מאחור.

הנתבע 1 לא שמר מרחק ולכן פגע ברכב הפורד. עובדה זו לא נסתרה ואף לא נטען אחרת ע"י הנתבע 1.

לפיכך אני קובע כבר עתה כי הנתבע 1 אחראי לנזק שנגרם לפורד מאחור.

השאלה שנותרה להכרעה היא האם הנתבע 1 אחראי לנזק שנגרם לפורד גם מלפנים כאשר הפורד פגע והתנגש ברכב שהיה מלפניו.

על שאלה זו למעשה נסוב רוב רובו של הדיון.

עדי התובעת, מר הלר, הגב' מרכוס ומר אבו דעאבס, מסרו תצהירים ופירטו את גרסתם כי רכב הפורד נפגע מאחור פעמיים וכתוצאה מכך, נהדף רכב הפורד אל כוון הרכב שהיה מלפנים ופגע בו.

עדים אלה נחקרו בפני בחקירה נגדית וגרסתם לא נסתרה ולא הופרכה.