מדינת ישראל נ' אבו חזנה(עציר) ואח'

החלטה (לגבי משיב 2)

משיב 2 (להלן: "המשיב") הועמד לדין באשמה כי ביחד עם משיב 1 ביצע עבירה לפי סעיף 406 (ב) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין"). למשיב יוחס בכתב האישום גם ביצוע עבירה לפי סעיף 287 (א) לחוק העונשין.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה גם הבקשה שבפניי, בה עותרת המבקשת להורות על מעצרם של שני המשיבים עד תום ההליכים. ככל שהדבר נוגע למשיב 1, ישנה כבר החלטה המורה לעצור אותו עד תום ההליכים.

אשר למשיב שבפניי, בהחלטתי מיום 11/10/10 הוריתי על קבלת תסקיר מעצר, זאת כדי לבחון קיומה של חלופת מעצר, כפי שמחייב אותנו סעיף 21 (ב) (1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) התשנ"ו - 1996.

התקבל תסקיר מעצר ובו המלצה של שירות המבחן לשחרר את המשיב לטיפול גמילה. תחילה לאשפוזית בטמרה לצורך גמילה פיזית ולאחר מכן לקהילה הטיפולית "מלכישוע", להמשך טיפול הגמילה.

ב"כ המבקשת הביע התנגדות לשחרר לחלופה שהוצעה על ידי שירות המבחן. זאת מהטעמים אותם העלה. הסניגור, לעומתו, ביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן, זאת מהטעמים אותם העלה.

לאחר ששקלתי בעניין הגעתי למסקנה שהחלופה המוצעת איננה חלופה ראויה בנסיבות המקרה שבפניי. כפי שידוע לכל, על פי הפסיקה, רק במקרים חריגים יש מקום לשחרר נאשם שנגדו הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים, לחלופת מעצר של טיפול גמילה, בשלב הדיון בבקשה למעצר עד תום ההליכים. אני סבור שהמקרה שבפניי אינו נמנה על אותם מקרים חריגים. מדובר במשיב המכור לסמים שנים רבות. עשה לא מעט נסיונות להיגמל בעבר. העובדה שהוא נמצא היום פה מלמדת שבסופו של דבר הנסיונות בעבר כשלו. לאור האמור בפסקה האחרונה של עמ' 2 לתסקיר ובפסקה הראשונה של עמ' 3 לתסקיר, הסיכוי שהפעם טיפול הגמילה ייצלח קלוש.

אשר על כן, בהעדר חלופת מעצר ראויה, אני מורה לעצור את המשיב עד תום ההליכים נגדו בת.פ. 39300-09-10.

ניתנה והודעה היום כ"ב כסלו תשע"א, 29/11/2010 במעמד הנוכחים.

משה אלטר, סגן נשיא

הוקלד על ידי: רונית דיגורקר התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: