מדינת ישראל נ' אבו זיאדה(עציר)

החלטה

זוהי בקשת התביעה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו, כאשר למשיב מיוחסות שלוש עבירות של שהייה בלתי חוקית במדינת ישראל.

לאחרונה נעצר המשיב בתחומי מדינת ישראל ביום 10.8.10 כשהוא שוהה בה מבלי שהיו בידיו אישורים כדין ואז הוגש נגדו כתב אישום בגין עבירה זו, כאשר אליה צורפו שתי עבירות נוספות של כניסות לישראל שלא כחוק, מהתאריכים 12.5.10 ו-6.7.10 בגינן נעצר המשיב בעבר, נחקר ושוחרר לאחר שהוזהר.

ב"כ המשיב מבקש להורות על שחרורו של המשיב לחלופות מעצר, הטעם העיקרי לבקשתו שהעילה היחידה העומדת היום בבסיס הבקשה, היא החשש להימלטותו של המשיב מאימת הדין ואת זו ניתן לאיין בדמות חלופות וערבויות ראויות.

מדובר במי שכאמור נכנס למדינת ישראל שלא כדין, בשלוש הזדמנויות, אשר כולן התרחשו בין החודשים מאי עד אוגוסט 2010 דהיינו תוך תקופה קצרה.

המשיב לא השכיל לנצל הזדמנות שניתנה לו בשתי ההזדמנויות הראשונות ואת האזהרות שבהן הוזהר, הוא שב ונכנס לישראל שוב ושוב. בהתנהגותו זו הוכיח המשיב למעשה, כי הגם שבשתי ההזדמנויות הראשונות ניתן בו אמון, הוא הפר אמון זה ועל כן עולה חשש, כי ענייננו במשיב אשר יפר אמון וכי כזה לא ניתן לתת בו.

מדובר במשיב שאינו תושב ישראל ומרכז חייו אינו בישראל והלכה באשר לחשש מהמלטות מאימת הדין ידועה בעניין זה.

התביעה הפנתה לעמ"ת 12053/01/10 של בית-המשפט המחוזי מרכז בעניין דומה. אף שם הוגש נגד העורר כתב אישום בגין שלוש עבירות של שהייה בלתי חוקית בישראל וכן בגין עבירה של הפרעה לשוטר, אשר התלוותה לשהייה האחרונה בין השלוש. הסוגיות שנדונו באותו עניין דומות לסוגיות שבענייננו. כבוד בית-המשפט המחוזי סבר, כי הגם שראוי ככלל לבחון חלופות בתיקים העוסקים בעבירות מעין אלה, הרי שאותו מקרה לא היה המקרה המתאים. אציין, כי בהחלטתו התייחס בית-המשפט המחוזי הנכבד, למעשה, לעניין כניסותיו של העורר למדינת ישראל ולא התייחס לעבירה שעניינה הפרעה לשוטר ועל כן דומה עניין זה לעניין שבפנינו ואינו שונה כפי שטען ב"כ המשיב שבפניי.

בית-המשפט המחוזי סבר, כי במקרה של אדם אשר נתפס, הוזהר וגורש ושב על מעשיו, הרי שמחמת הסיכון הצפוי, כמו גם בשל הענישה הצפויה והמסוכנות הצפויה, יש מקום לאשר את החלטת בית-המשפט קמא ולהורות על מעצרו של העורר עד תום ההליכים.

אף לטעמי ובנסיבות שציינתי לעיל, משמדובר במשיב ששב על המעשים, למרות ההזדמנויות שניתנו לו, הרי שיש מקום להורות על מעצרו עד תום ההליכים וכך אני מורה.

ב"כ המשיב הפנה את תשובת ליבי, כי המשיב מוחזק עדיין עם הבגדים עימם נלקח ממקום עבודתו, אני מפנה תשומת לב בית המעצר באשר לכך ויש לנהוג על-פי הנהלים המקובלים בשב"ס ויש לדאוג לו לציוד אישי הולם ונאות.

ניתנה והודעה היום ו' אלול תש"ע, 16/08/2010 במעמד הנוכחים.

עינת רון, שופטת

הוקלד על ידי: יעל זכריאי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: