מדינת ישראל נ' אבו הדרוס(עציר)

החלטה

בפניי בקשה לעצור את המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירת שוד.

לנוכח הרשעותיו הקודמות הרבות של המשיב והמאסר על תנאי התלוי ועומד נגדו, הסכים ב"כ המשיב, כי קיימת עילת מעצר וכי אין מקום לבחינת חלופה וריכז את טענותיו לעניין חומר החקירה.

ב"כ המשיב טען, כי לא קיימות ראיות לכאורה ולפיכך התרכז הדיון בשאלה זו בלבד.

בהתאם לאמור בכתב האישום, ביום 27.2.14 , סמוך לשעה 08:50, יצאה המתלוננת לכיוון קניון הדר בירושלים ובעת ששוחחה בפלאפון הנייד, ניגש אליה המשיב מאחור, משך אותה לאחור חטף ממנה את הפלאפון הנייד ונמלט.

בהמשך כתב האישום נטען, כי המשיב נכנס למחסן, פשט את הקפוצ'ון אותו לבש ולאחר מכן יצא מן המחסן.

בהמשך הגיע המשיב לשער שכם, שם ניסה למכור את הפלאפון הנייד.

לאחר שעיינתי בחומר החקירה, נחה דעתי, כי קיימות ראיות לכאורה.

המתלוננת מסרה, כי רדפה אחרי השודד, אשר לבש קפוצ'ון. מסרטון של המחסן השייך ל"אלברט שטיחים" עולה, כי אדם הלבוש קפוצ'ון נכנס למחסן ולאחר פחות מ-10 דקות יצא אדם מהמחסן כשהוא לבוש חולצה משובצת עם כפתורים.

החוקר אסף טל ערך סריקה במחסן, שם איתר את הקפוצ'ון, אשר לאחר מכן, זוהה על ידי המתלוננת.

אדם בשם יאיר יעיש, מסר הודעה במשטרה לפיה בשעות אלה, פגש את המשיב, אשר היה מבוהל והוא ביקש ממנו לומר לשוטרים "שאתה היית איתי כבר שעתיים".

מדו"ח פעולה וצפייה בסרטון שערך ערן אופיר עולה, כי בעקבות תוכנה שהייתה למתלוננת, אותר הפלאפון הגנוב ליד חנויות הפלאפונים בשער שכם וזאת כחצי שעה לאחר שהפלאפון נגנב.

בצפייה בסרטון נוסף ליד חנות פלאפונים בשער שכם, נראה המשיב לבוש באותה חולצה משובצת, עומד בפתח החנות.

המשיב לא הכחיש, כי היה שם, אך טען, כי הלך לאכול חומוס באזור שער שכם.

לגבי הקפוצ'ון, טען המשיב, כי הוא שייך לשמואל שבו, אך שבו טען, שהקפוצ'ון היה ברשותו של המשיב.

גם טענתו של המשיב לפיה חצה את המחסום ונכנס לירושלים בסביבות השעה 10:00 התבררה כלא נכונה וזאת גם בשים לב להודעתו של יאיר יעיש.

לכך יש להוסיף את הודעתו של אביו של המשיב הקושרת את המשיב לגניבת פלאפונים ולהחלפת בגדים.

נכון, אומנם, שהמתלוננת לא זיהתה את המשיב, אך אין בכך כדי לפוגע בחומר הראיות הנמצא בתיק.

לפיכך, אני קובע כי קיימות ראיות לכאורה.