מדינת ישראל נ' אבו דעוף

החלטה

המשטרה מייחסת לחשוד שבפניי ביצוע עבירות חמורות, הכוללות נשיאת נשק שלא כדין, הדחה בחקירה, ניסיון לרצח, הריגה, פציעה והיזק בחומר נפיץ, כל זאת ביחד עם אחרים.

האירוע המיוחס לחשוד היה עוד ביום 15/2/10, עת רכב הגיע לכפר מג'ד אל כרום, ממנו הושלך מטען נפץ לעבר בית מגורים, לאחר מכן ותוך כדי מנוסה ירדו נוסעי הרכב ממנו, תוך כדי ירי לעבר עוברים ושבים והחלו להימלט בריצה.

כתוצאה מהירי נפצעו 3 אנשים ופונו לביה"ח.

כן אחת מנוכחות המקום לקתה בליבה, בעקבות האירוע, לפי הנטען, ונפטרה לאחר מכן.

כן במסגרת מנוסתם נכנסו אותם נוסעי רכב לבית בשכונה ושם באיומי נשק דרשו מדיירי הבית להחביאם.

בהמשך אותם דיירי בית ברחו מהמקום.

מדובר בהארכת מעצר תשיעית, כאשר החשוד עצור החל מיום 15/2/10.

משתמה תקופת ה- 30 יום של ימי המעצר, ניתנה החלטת נציג היועץ המשפטי לממשלה המאשרת ומבקשת הארכת מעצר ל- 10 ימים נוספים, מעבר לתקופה של 30 יום.

הסניגור המלומד חקר נמרצות את החוקר וביקש להראות כי אין עילה חוקית להאריך את מעצר החשוד לתקופה נוספת, במיוחד שכך הוצהר על ידי קצין החקירות ואף ביהמ"ש כתב כך באחת מהחלטותיו.

החקירה, מטבע הדברים, הינה דינאמית ולא מתקיים מעשה בי-דין, ככל שהעניין מתייחס להחלטות לבקשות מעצר.

כן אינני סבור כי הבטחה שניתנה, לפיה לא יוארך מעצרו של החשוד לא יכולה לתפוס.

ייתכן אף כי אותה הבטחה שניתנה היתה טובה ונכונה לאותה עת, אך בהמשך היא יכולה להשתנות לאור שינוי נסיבות.

החוקר הציג בפניי חומר חקירה, לרבות מזכר סודי, אשר בו פורטו ממצאים עד כה וכן פעולות חקירה נוספות נדרשות, עפ"י מכתב הפרקליטות שצורף.

עיינתי עיין היטב בממצאים הקושרים את החשוד לעבירות המיוחסות לו, והינני בדעה כי אותם ממצאים מקימים בסיס לא מבוטל או אף איתן בדבר השתתפותו של החשוד באירועים נשוא הבקשה.

אומנם ככל שימי המעצר מתארכים ובקשות המעצר הולכות ומוגשות, נדרש להגיש בסיס עובדתי יותר ויותר מבוסס לעניין החשדות.

הינני בדעה כי אותה דרישה אכן מתקיימת בעניינו, כאשר מהארכת מעצר אחת לשנייה אכן הבסיס לחשד חוזק, מה שיותר או מה שפחות.

אוסיף כי לטעמי קיימים בחומר החקירה שלושה אדנים של ממצאים, שיש בכל אחד מהן כדי לקשור את החשוד לעבירה המיוחסת לו.

מטעמי חקירה לא אחשוף, אף כי אנו נמצאים בהארכת מעצר שנייה, שהיא מעל 30 יום, אותם אדנים, אך בתמצית אציין כי חלק מהם נשען על ממצאים אובייקטיביים הקושרים את החשוד לעבירות המיוחסות לו וחלק מהם נשען על עדויות.

לפיכך, לאור חומרת העבירות, הבסיס הלא מבוטל לחשדות וכן לאור הסכמת היועץ המשפטי לממשלה להארכת מעצר, מעבר לתקופה הקבועה בחוק, אין מנוס אלא להורות על הארכת מעצר נוספת.