מדינת ישראל נ' אבו דייה(עציר) ואח'

החלטה – בשאלת הראיות לכאורה

בקשה למעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים.

כתב האישום מייחס למשיבים עבירה של התפרצות לבניין, לפי סעיף 407(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"). כפי הנטען, ביום 4.3.14 בשעה 14:30 או בסמוך, התפרצו המשיבים לבית בשכונת בית חנינה השייך למשפחת עלואן, בכוונה לבצע בו גניבה או פשע. הם הגיעו למקום עם לום ופטיש, באמצעותם פתחו את הדלת. המשיבים 1 ו-2 (להלן: "אמין" ו"חאלד") נכנסו לבית ופירקו שתי דלתות כדי לגנבן, והמשיב 3 (להלן: "מוראד") המתין בסמוך. המשיבים נתפסו בידי שוטרים שהוזעקו למקום על-ידי שכנים, כשברשותם כלי פריצה.

תמצית טיעוני הצדדים

המבקשת טוענת לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, וסבורה כי השילוב שבין העבירה המיוחסת למשיבים לבין עברם הפלילי מחייב את מעצרם עד לתום ההליכים. בא-כוחו של חאלד הסכים לקיומן של ראיות לכאורה, אך טען כי העבירה העולה מעובדות כתב האישום היא הסגת גבול וניסיון גניבה, ולא העבירה שיוחסה למרשו, וזאת משום שדובר בבית נטוש שנשרף זמן-מה לפני האירוע. הדבר, לגישתו, מחליש את העילה ומצדיק שחרור, מה עוד שהרשעותיו של מרשו נוגעות לעבירות שבוצעו לפני זמן רב, והאחרונה אינה בעבירת רכוש. באת-כוחו של אמין תקפה את הראיות, בטענה כי תמליל תרגיל החקירה שנערך למשיבים הינו מגמתי; כי לא היו בבית חפצים בעלי ערך וגם הדלתות אינן בעלות ערך, כך שלא ניתן לייחס למשיבים כוונה לגנוב דבר; וכי אין ראיות לפיהן דלת הבית הייתה נעולה מלכתחילה, דבר המעיד שהמשיבים לא פרצו לבית. הסנגורים הציגו גם כי מרשיהם טענו בחקירותיהם, כי התבקשו להיכנס לבית על ידי אדם שהציג עצמו כבעליו, ולפרק את הדלתות. בא-כוחו של מוראד הצטרף לטענות, הדגיש שמרשו כלל לא נכנס לדירה ושעברו הפלילי ישן, וסבר שמעשיו הם בגדר זוטי דברים.

בחינת חומר הראיות

זו מעלה, כי קיימות ראיות לכאורה למעשים המיוחסים למשיבים. השוטר ארכאן עיז אל דין, בדו"ח פעולה מיום האירוע ובהודעתו מיום 7.3.13, תאר כי הוזעק למקום האירוע בעקבות תלונתו של בעל הדירה, והגיע אליו ברגל כדי לא להתגלות. כשהגיע ונכנס לחדר המדרגות של הבניין שמע רעש של שבירה ודפיקות מהקומה השנייה. בעלותו לקומה השניה הבחין ממרחק קצר בשני חשודים, הם אמין וחאלד, "רוכנים לעבר הדלת של אחד הדירות בקומה... שניהם התעסקו עם הדלת, אחד מהם היה לו פטיש ביד, אחד מהם ברזל ביד, אינני זוכר מי החזיק מה, ונראה בבירור... שהם מתעסקים עם הדלת במטרה לפתוח אותה, מדובר בדלת ברזל, רב בריח". דלת נוספת היתה פרוצה, וגם הדלת עמה התעסקו החשודים היתה פתוחה (ש' 43 להודעתו). השוטר הודיע לאמין ולחאלד כי הם עצורים, שאז "עזבו מידיהם את כלי הפריצה, שנפלו על הרצפה". בתיק החקירה תמונות של כלי הפריצה. הדלת הנדונה "היתה סגורה נעולה לא מאוישת". השוטר ציין כי בדירה היו ספות ו"כל מיני רכוש". בהמשך הנחה המתלונן טלפונית את השוטר, כי חשוד נוסף נמלט ונמצא ליד מכולת נתשה (להלן: "המכולת"). השוטר הגיע למכולת וזיהה את מוראד כשהוא לבוש מעיל ומכנס שחורים, באופן שהלם את התיאור שמסר המתלונן. בגדיו וידיו היו מלוכלכים, והיה לו חתך מדמם באצבעו. תיאורי השוטר נתמכים בעדותו של בעל הדירה, עלי עלואן, שמאשר כי הנחה את השוטרים לדירה, ובהמשך למכולת. עלואן מספר עוד, כי עזב את דירתו בעקבות סכסוך עם משפחתו של מוראד, הגם שאינו מסוכסך עמו אישית.

חאלד ואמין, בחקירותיהם, טענו כי לא ביקש לפרוץ לבית, אלא התבקשו על ידי מאן דהוא אותו פגשו בענתא לפרק את הדלתות, תמורת 50 ₪. אותו אדם סיפק להם פטיש ופלייר, התלווה אליהם לבית הנדון ואמר שהוא הולך להביא רכב, שאז נתפסו בטרם הספיקו לפרק את הדלתות. אמין ציין שמדובר בבית נטוש ופרוץ, אך הוסיף כי "בבית יש דברים יקרים יותר מהדלתות... המון רהיטים והרבה רכוש" (הודעה מיום 4.3.14, ש' 5 ו-23. ר' גם ש' 60).

בהמשך חקירתו, קשר אמין את מוראד למעשה. כשנשאל, האם הוא מכיר את מוראד. הגיב לפי תיאורי החוקר ב"לחץ ופאניקה... ומגמגם" והשיב כי נדמה לו ששמע את השם. לאחר זמן מה, התרצה וסיפר כי מוראד הוא זה שביקש ממנו ומחאלד להגיע עמו לבית חנינה "ויש שם בית נטוש והבית נשרף עקב מקרה רצח בבית חנינה". מוראד טען שהבית שלו, והציע לאמין ולחאלד לפרק את הדלתות תמורת 50 ₪ "הוא רצה למכור את הדלתות שהם מברזל ולתת לי ולעבאס (חאלד-א.ג.) את מה שהבטיח". מוראד סיפק להם פטיש ופלייר לטובת הפירוק (הודעה מיום 4.3.14, ש' 90-99), והלך להביא רכב כדי להוביל את הדלתות. הוא המתין לאמין ולחאלד למטה (הודעה מיום 7.3.13, ש' 59). עוד טענו חאלד ואמין, כי הדלתות היו פתוחות מלכתחילה.

בתמונות הזירה נראה רכוש רב, בעיקר ריהוט, מפוזר בערבוביה בתוך הדירה, וכן נראית דלת "רב בריח" ועליה סימני פריצה, כשבריחיה בחוץ (היינו, היא במצב נעול). לפי דו"ח חוקר מז"פ רס"ב עובדיה מיום 5.3.13, שביצע בדיקה במקום, הדלת נפרצה באמצעות החדרת מכשיר חד בין המשקוף למנעול. נתונים אלה אינם עומדים, לכאורה, בקנה אחד עם טענת ההגנה לפיה המשיבים לא פרצו את הדלתות.

מוראד הכחיש, בחקירתו, כל קשר למעשה וטען כי הגיע למכולת סביב השעה 13:00 וישב לידה עד שנעצר. אלא, שטענה זו הופרכה בחקירתו של בעל המכולת, ראשד נתשה. הלה העריך כי מוראד הגיע למכולת סביב השעה 15:00, הגם שלא זכר את השעה במדויק, ושהה במקום כעשר דקות בטרם הגיעו השוטרים.

ראיות אלה קושרות את שלושת המשיבים לאירוע הנדון, כאשר אימן וחאלד נתפסו בכף, ואילו מוראד נקשר למעשה בעדותו של אימן, בצירוף תיאוריו של השוטר ארכאן והאליבי השקרי שמסר. ברי, כי מוראד ידע שהוא איננו בעל הדירה. באשר לטענתם של אימן וחאלד, לפיה מוראד הציג עצמו בפניהם כבעל הדירה, כך שסברו שהם לוקחים את הדלתות ברשות, הרי שזו תיבחן בהליך העיקרי. בשלב זה, קיים קושי לקבל טענה זו, שכן הראיות שהוצגו לעיל מעידות על פריצת הדלתות, כשהדלת בה "טיפלו" השניים הייתה במצב נעול – ומדוע יזקק בעל הדירה לפריצה שכזו? אין בגרסאותיהם הסבר לכך. זאת ועוד, הוצג בפני תמליל של תרגיל חקירה מיום 4.3.13, שיש בו כדי לעורר סימני שאלה באשר לגרסאותיהם. משקלו ייבחן, כמובן, בהליך העיקרי. בתמליל זה הוקלטו המשיבים משוחחים, ודנים בפרטי הגרסאות אותן הציגו ויציגו בחקירה. תחילה נשמע אימן אומר "אכלנו חרא", ובהמשך משוחחים המשיבים על גרסתם ואף דנים בעבירות, תוך שאימן נשמע אומר "עבירת גבול אסור לנו להיכנס" ומוראד משיב "מה שעשיתם הצגת גבול והתפרצות... עכשיו מזאת ההתפרצות תתחלקו "תחליקו" ממנה, כי אין דבר". עוד מוסיף מוראד וקושר עצמו לאירוע כשהוא מאשר "ברחתי לשם... רציתי לראות מה קרה איתכם "דאגתי לכם" להיות בטוח, יזלמה לעזוב את החבר שלי זה בחיים לא יקרה יזלמה גם אם זה יעלה לי בלקבל מאסר עולם". מוראד מחדד "זה לא בית, זה מקום נטוש יה, בניין נטוש... תגיד לו לחוקר "איפה בעל הביתה אין תלונה מבעל הבית וחוץ מזה הבניין שרוף כולו שרוף ואין בו כלום שום דבר, כל הדלתות שרופים הבנת אותי? והכל נטוש ואין דלתות הכל פתוח, ושהשופט יגיע אליה שיסתכל, תגיד לו הבית נטוש..." כך ממשיכה השיחה.

יצוין, כי אין בשיחה זו תרעומת כלשהי של אימן או חאלד כלפי מוראד, על שהטעה אותם לחשוב שהוא בעל הדירה. נהפוך הוא, השיחה נדמית כשיחה בין שותפים לאותה "צרה", המטכסים עצה כיצד להיחלץ ממנה. כך, התמליל האמור, המעיד על עיצוב גרסאותיהם של אימן ומוראד, אינו מאפשר לייחס משקל רב בשלב הנוכחי לטענה לפיה סברו שמוראד הוא בעל הדירה.

בתגובה לטענת ההגנה לפיה אין להיסמך על התמליל, אציין, כי מדובר בתמליל של עיקרי הדברים, אשר נערך על-ידי שוטר שהקשיב להקלטת השיחה. התמליל מפורט, ומפנה לדקות השיחה. בהעדר תמליל נגדי מטעם ההגנה (הגם שהוריתי על דחיית הדיון לבקשת ההגנה, וקבעתי כי זו תוכל להציג תמליל מטעמה), אין לי סיבה להניח כי נפל פגם בתמליל, או להימנע מלהיסמך עליו לצורך בחינת הראיות לכאורה. זאת, גם בשים לב לרישומי השוטר בסוף התמליל.

כך, חומר הראיות מעיד לכאורה כי אימן ומוראד הגיעו לדירה, בשליחותו של מוראד שהמתין למטה, על מנת לפרוץ את הדלתות, לפרקן ולגנוב אותן. בטרם הספיקו לעשות כן, ובעיצומה של מלאכה, נתפסו.

האם מדובר בעבירת התפרצות, או בהסגת גבול וניסיון גניבה

בפתח הדברים אציין, כי לעמדתי נפקותה של שאלה זו בהליך שלפני היא מזערית. בין אם המשיבים חדרו לבית באמצעות פריצת הדלתות כדי לגנוב אותן, או שהדלתות היו פתוחות והם ניסו לגנבן ללא רשות בעליהן, הרי שביצעו לכאורה עבירה שעיקרה בחדירה במשותף לבית זר כדי לגנוב ממנו רכוש, והשאלה המהותית היא נפקותם של מעשים אלה על שאלת המעצר. שאלה זו תידון בהמשך.

לגוף העניין ולצורך שלב המעצר, אינני מוצא פגם בסעיף העבירה שיוחס למשיבים. באשר לעובדה שהבית היה "נטוש", כטענת ההגנה, וליתר דיוק כי המתלונן עזב אותו בשל סכסוך והותיר בתוכו את רכושו (כך לפי הודעתו), הרי שסעיף 407(א), לפיו הואשמו המשיבים, אוסר על התפרצות לבניין שאינו משמש בית מגורים, בכוונה לבצע בו גניבה או פשע. זאת, להבדיל מסעיף 406 העוסק בכניסה או התפרצות למקום המשמש בית מגורים. מוראד ידע כי מדובר בבית המתלונן, ומן החומר לרבות עדותו של אימן עולה כי המשיבים ידעו שיש בתוכו רכוש. כך, העובדה שהבית היה עזוב לא מאיינת את העבירה הנדונה.

באשר לכוונה לגנוב את הדלתות, הרי שאימן וחאלד אישרו כי זו היתה כוונתם. מהראיות עולה כי דובר בדלתות "רב בריח", שאינן חסרות ערך כטענת ההגנה. בנוסף, הטענה שהוצגה לפני, לפיה בבית לא היה דבר-מה הראוי להיגנב, נסתרה בידי אימן עצמו ובידי השוטר ארכאן.

לטענה, לפיה סברו כי בעל הדירה הוא שהזמין את ה"עבודה", התייחסתי לעיל. ובאשר לאלמנט ההתפרצות, הרי שזה עולה מתיאוריו של השוטר ארכאן, שהפתיעם בשעת מעשה, וכן מממצאי חוקר מז"פ לפיהם הדלתות נפרצו ומתמונות הדלת.