מדינת ישראל נ' אבו דווח

החלטה

לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן עקב אי התייצבות המבקש.

המבקש טוען כי מעולם לא הוזמן לבית המשפט. הוא לא ידע על הדיון בעניינו ועל כן לא הופיע לדיון. לדבריו, נודע לו על פסק הדין בעניינו במסגרת דיון בתיק אחר. לגופו של עניין נאמר כי המבקש חצה את הצומת באור ירוק – ולא באור אדום כפי שנטען כלפיו- וכי אין בידי המשיבה כל ממצאים הסותרים טענה זו.

בתגובה נטען כי אין מקום לבטל את פסק הדין ולחילופין יש להתנות את הביטול בהוצאות הולמות. זאת מן הטעם שאישור המסירה למבקש חזר בציון "לא נדרש". משמע, המבקש קיבל הזמנה לדין בדואר אך לא טרח לדרוש את דבר הדואר ומשכך אין הוא יכול לטעון כי לא זומן כדין.

דיון והכרעה

לטעמי יש מקום לבטל את פסק הדין – כפוף להוצאות - בשל האפשרות כי בסופו של יום תתקבל גרסת המבקש – אף שלא נתמכה בתצהיר כנדרש במסגרת בקשה זו – כי חצה את הצומת באור ירוק. אוסיף ואומר כי אין בידי לקבל את טענת המבקש כי לא קיבל הזמנה ומשכך לא ידע על הדיון. לא זו בלבד שהטענה אינה נתמכת בתצהיר כנדרש אלא שהיא סותרת את טענת המשיבה ולפיה אישור המסירה למבקש חזר בציון לא נדרש. על מצב דברים כזה אמר בית המשפט העליון כי "...אדם המקבל הודעה מאת הדואר שמכתב רשום נתקבל עבורו, רואים אותו כאילו בפועל קיבל את המכתב כעבור הזמן הדרוש כדי לקבלו, ואם הוא מתעלם מן ההודעה ללא סיבה מספקת, אין שומעים לטענתו שלא קרא את תוכן המכתב, ממש כאילו קיבל את המכתב לידיו והשליכו לסל" ע"א 618/74 פאעור נ' קמיל, פ"ד כט(2) 682, 686 ). מדובר אמנם בכלל המצאה אזרחי אולם אין כל מניעה להחיל את הכלל גם ביחס לעבירות קלות.

לאור כל האמור הבקשה מתקבלת כפוף לתשלום הוצאות בסך 400 ₪ למשיבה עד ליום 14.7.13. פסק הדין מבוטל. קובע התיק להקראה נוספת ליום 6.10.13 שעה 15.30.

ניתנה היום, י"ט סיון תשע"ג, 28 מאי 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: