מדינת ישראל נ' אבו גודה(עציר)

החלטה

בקשה למעצר המשיב  ל-6  ימים  לפי סעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה פריצה לבנין שאינו דירה וביצוע ניה והחזקת מכשירי פריצה

עילות המעצר הנטענות הן:  קידום חקירה, מסוכנות,וחשש משיבוש הליכי חקירה.

המשיב נעצר ביום 22.9.10 שעה 5:00 .

ב"כ המבקשת העיד ששוטרים זיהו את החשוד הולך עם "הרבה שקיות"  סיגריות שנגנבו מבנין סמוך,   כשהן עליו והתפתח מרדף  והוא אותר בתוך רכב שיש חשד שהתפרץ גם לתוכו.

ב"כ המשיב ציין כי הבין שאת רף החשד הסביר עברו והתמקד בשאלת הצורך במעצר ובמשך המעצר .

            עצם המעצר

בדיון הוצג לעיוני חומר החקירה שביסוד הבקשה.בכללו מידע חסוי שסומן בפרוטוקול כבמ / 1 המפרט 9 פעולות חקירה שנאמר שלש מהם נדרשות ומחייבות את מעצר המשיב עד לסיומן כי אינן טכניות , ומידע בדבר הרשעות קודמות.

עיינתי בחומר, ובמידע, ומשילוב הנתונים שבפני משלב החקירה הסמויה,  עולה  בבירור חשד סביר הואיל והמשיב נתפס כשבידו השקיות  בתכוף לביצוע  המעשה די בכך לשלב זה בחקירה ,הקושר המשיב לעבירה. לחשד יש אחיזה בחומר ואין מדובר בהשערות בעלמא.

כמו כן שוכנעתי שמתקיימת עילת מעצר בהתאם לסעיף 13(א) לחוק.

 קיימת עילת "מסוכנות" כי קיים יסוד סביר לחשש שהמשיב יסכן את בטחונו של אדם, את בטחון הציבור    זאת אף נוכח עברו הפלילי הכולל בין היתר מאסר על תנאי בגין פריצה לבית עסק.

מוצדק למצות החקירה  עילת קידום החקירה כי הדו"ח הסודי, מצביע על פעולות חקירה שחלקן לא ניתן לקיום "באורח סביר" אלא כשהחשוד במעצר בפרט נוכח חשש לשיבוש  

ער אני לסעיף 13(ב) לחוק, אולם, נוכח המידע, והנסיבות הנ"ל, מצאתי שיש לעצור את המשיב ,ולא ניתן להשיג, בשלב זה, את מטרת המעצר בדרך שפגיעתה בחירות המשיב פחותה .לא ניתן להעדיף, בשלב זה,  את שחרורו בערובה על מעצרו .

משך המעצר

עם זאת, בשים לב בין היתר לטענות הסנגור, ולצורך לפקח על החקירה ולאיזון מול זכויות החשוד בשים לב למהות החשד ולבסיסו  מצאתי שאין הצדקה  להיעתר לבקשה לעצור למלוא התקופה המבוקשת לפיכך  ייעצר  המשיב עד ליום  24.9.10  שעה 11:00

תשומת לב המבקשת לטענות כי הותקף על ידי השוטרים.

ניתנה והודעה היום י"ד תשרי תשע"א, 22/09/2010 במעמד הנוכחים.

אילן בן-דור, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: