מדינת ישראל נ' אבו גאמע(עציר) ואח'

החלטה למשיבים 1-2

בקשת המדינה למעצר המשיבים עד לתום ההליכים.

כנגד המשיבים, המשיב 1 סמיר אבו גאמע (להלן: "סמיר"), המשיב 2 פרוק אבו גאמע (להלן: "פרוק"), הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות נשיאת נשק, הובלת תחמושת ומעשי פזיזות ורשלנות.

ברקע הדברים, סכסוך בין בני משפחת המשיבים למשפחה המתגוררת בסמיכות מקום. ביום 31.10.13 התפתחה קטטה בין המשפחות, במהלכה, יצא בן משפחה (סאמי אבו גאמע) ממכונית וירה לכיוון אנשים מהמשפחה השניה (אבו עאבד) ולאחר מכן נמלט מהמקום. לסאמי מיוחסים מעשים נוספים וחמורים, אולם אין ענייננו בתיק זה בסאמי. באותו יום ובמסגרת האירועים נפצעה קטינה מקליע שחדר לידה השמאלית ושבר את עצם אמתה. הדברים צוינו בכתב האישום כרקע.

עוד יש להוסיף כי קודם לקטטה שהתפתחה ומבעוד יום, בעקבות מידע מודיעיני, תכננו כוחות משטרה לערוך חיפוש בבתים ממשפחת המשיבים לצורך תפיסת כלי נשק. לצורך כך מוקם מבעוד מועד תצפיתן, ע.ת. 5 רס"ר חיים בלילה (להלן: "בלילה").

המיוחס למשיבים הינו בכך שהצטיידו והחזיקו באקדחים אותם נשאו ובמסגרת האירוע שתואר, ירו מתוך שיג הממוקם ליד בית מס' 29, לעבר בתי משפחת אבו עאבד. לפיכך יוחסו למשיבים עבירות נשיאת נשק ותחמושת שלא כדין, ועשיית מעשה בדרך נמהרת ורשלנית בשימוש באקדחים.

המדינה טענה כי ישנן ראיות לכאורה למיוחס למשיבים, לאור עדות בלילה, עדות עד ראייה לו היכרות עם המשיבים, שחזורים מצולמים בזירה, עדויות עדי ראייה נוספים, עימותים, חוות דעת מז"פ ומציאת כדור אקדח בכיס מכנסיו של פרוק ועוד. לטענת המדינה, סמיר לא השיב לשאלות בחקירה ואילו פרוק טען כי היה באזור התעשייה ברהט וכי למקום הגיע לאחר האירוע. המשיבים טענו לקושי בטענת המדינה כי יש ראיות לכאורה, כפי שיפורט להלן.

אקדים את המאוחר, מצאתי קיומן של ראיות לכאורה, כפי שיפורט להלן.

בטרם פירוט הראיות, יש להדגיש ולציין כי הוצגו בפני תמונות התגרה שהייתה במקום, והדבר העלה טענות קשות מטעם בני משפחת המשיבים, על כך שהמדינה "בחרה" צד בסכסוך דבר שהתבטא בין היתר בכך שבעדות התצפיתן בלילה, ישנה הטיה לטובת הצד השני. ברי כי את בחינת הראיות יש לערוך תוך הבאה בחשבון של האינטרסים המשפחתיים, ובהתאם יינתן משקל לעדויות. כפי שיפורט להלן, העדות המרכזית בתיק הינה עדותו של השוטר בלילה.

עדות בלילה

בלילה מוסר הודעה מפורטת מיום האירוע, 30.10.13 בה מפרט את השתלשלות הדברים, כי התמקם בתצפית סמויה סמוך לשעה 15:10, כהקדמה לפעילות בילוש. או אז, החלה התגודדות בין המשפחות, והוא דיווח על קטטה בה מושלכים אבנים וברזלים, זה על זה והאירוע החמיר בקולות של ירי. אז זיהה את סאמי משתמש באקדח. בהמשך, בכניסה לשיג של משפחת המשיבים, ליד בית 29, הבחין וכלשונו: "בבחור הלובש חולצה לבנה עם פסים ורוד / אדום לבן, מחזיק אקדח ביד כשהוא מכניס מחסנית מוציא את היד מהפתח של השיג עם הברזנט השחור ויורה לכיוון הבתים של משפחת אבו עבד שידו כלפי מעלה לא 90 מעלות כשבקלות כדבריו, יכול היה לפגוע באדם שיושב בבית בחלון או במרפסת. ליד אותו חשוד עם החולצה פסים ורוד/ אדום לבן, עמד בחור שמנמן עם חולצת פסים כחול תכלת עם לבר מחזיק ביד ימין שלו אקדח בצבע שחור, מוציא את ידו ויורה לעבר הבתים של אבו גאמע לציין כי ניתן לראות את החשוד שירה לפני הירי ובשלב מסוים גם במהלך הירי. בשלב זה בלשים נכנסו למקום. אני מעביר דיווחים בגל פנימי 4206. ......דיווחתי לשוטרים את מי לעצור תוך כדי שאני מכווין אותם אל החשודים שאני עדיין בתצפית. כאן בתחנה הוברר כי שמו של החשוד שירה ולבש חולצה פסים אדום /ורוד לבן סמיר אבו גאמע, הבחור השמנמן עם חולצת פסים תכלת לבן שירה ליד סמיר שמו פארוק אבוד גאמע.......לציין כי אני הסתכלתי בעיקר לעבר משפחת אבו גאמע ששם היה אמור להיערך חיפוש אמל"ח...כל המעצרים בוצעו על פי דיווח שלי והכוונה שלי.....ש. באיזה מרחק הייתה ממקום האירוע ובו ראית את החשודים? ת. 200 מטר שאני מצויד במשקפת משטרתית ורואה בצורה ברורה מאוד...".

ביום 3.11.13 הוסיף בלילה בהודעה שנייה פרטים בדבר האמצעים עימם עלה לתצפית ונתן הסבר מדוע לא צילם את האירועים, בשל ההמולה הרבה והיריות, ולאחר שהיה ממוקם במשפחה היריבה, ובזמן הזה גם לדווח ולכוון את הכוח ללא הפסקה וגם להשתמש במשקפת ולכן נמנע ממנו לצלם במצלמת הווידאו שהייתה ברשותו.

ביום 6.11.13 ולבקשת הפרקליטות, עורך בלילה זכ"ד בו מפרט כי הוא זה שהכווין את השוטרים לחשודים באמצעות המשקפת תוך שווידא וראה היכן נעצרו החשודים שהצביעה עליהם והוביל את השוטרים בשטח. הוסיף בלילה כי: "בתחנת המשטרה ראיתי את אותם חשודים שראיתי במשקפת והצבעתי עליהם כמי שיורים וזרקו אבנים, עצורים".

יוער כי בדוחות השוטרים שעצרו את המשיבים וכן אלו שהיו במקום, הובהר כי בלילה הוא שכיוון את אנשי המשטרה למשיבים.

לטענת ב"כ המשיבים יש קשיים רבים בעדותו של בלילה. בראש הדברים נטען כי מהמקום בו היה בלילה, לא ניתן היה לזהות ירי מהמקום המתואר, מהשיג. עוד נטען כי לא יתכן כי בלילה יזהה מישהו שמוציא יד מהשיג הסגור ברזנט שחור וירה וכי מדובר בשיג חסום וסגור. נטען כי בלילה עמד במרחק גדול ולכן יש קושי רב בעדותו הרצופה בכשלים. עוד הוסף כי הצורך בהשלמת הפרקליטות מיום 6.11.13 מלמד על הקושי בזיהוי של המשיבים והיה מקום לעריכת מסדר זיהוי בו ביום.

עדותו של בלילה יש בה די בכדי להוות ראיה לכאורה למיוחס למשיבים. מדובר בשוטר, אשר מוקם מבעוד יום לצורך פעילות בילוש יזומה. ממקום התצפית באמצעות משקפת, זיהה את המשיבים והכווין עליהם את השוטרים למעצרם, ואף חזר על הזיהוי שלהם בהמשך בתחנה. אמנם, עדותו לא חפה מקשיים, כך למשל הטענה ולפיה לא יכול היה לראות ממקומו את אשר תיאר, כך באשר לזיהוי של פרוק כבחור שמנמן, תיאור יחסי שדורש בחינה, וכך באשר להעדר תמיכה בעדותו בראיות שבהישג ידה של המדינה, הקלטת הקשר המשטרתי בו הוכוונו השוטרים. יחד עם זאת ובשקלול הדברים, עדותו של בלילה די בה בכדי לבסס את הראיות לכאורה להוכחת המיוחס למשיבים.

הראיות הנוספות

המדינה מסתמכת לא רק על בלילה, אלא על עדי ראייה לגביהם טענו המשיבים כי אינם אובייקטיבים, בני המשפחה היריבה שיש להם ענין בהפללתם. כך למשל, הופניתי לעדות מוניר אבו עבד אשר ב"כ המשיבים תיאר קשיים בעדותו, ולא ניתן לומר שאין בהם ממש. כך ובנוסף, נטען כי עדותו של העד אחמד עבו עבד "מושחרת", לאור חיסיון, אולם ממזכר השוטר שי מלול מיום 6.11.13 מצויה תרשומת על דברים שנאמרו לו לאחר חקירתו בידי עד זה: "בסיום חקירתו של אחמד אבו עאבד אמר לי כי המשטרה היא זו שבקשה ממנו שהמשפחה שלו תעשה פרובוקציה כדי לגרום למשפחת אבו גאמע להשתמש בנשק ואז לעצור חשודים ולתפוס נשקים". רישום אימרה זו של העד ממשפחת עבו עאבד שימש בסיס לטענת המשיבים ולפיה כל האירוע היה יזום בידי המשטרה. מאידך, ישנם עדי ראייה שעדותם על פניה אינה מופרכת, ויכולה לחזק את עדות בלילה. כך למשל, עדות ע.ת. 6 סמיר אבו עאבד, שראה ממרחק 100 מטר את סמיר ופרוק שעושים שימוש בנשק, למרות טענות של ב"כ המשיבים כנגד עדות זו, ולפיה רק בהודעה נוספת מסר כי עשה שימוש במשקפת תוך שלא ניתנה תשובה מאין הייתה בידו משקפת.

לטענת ב"כ המשיבים אין ראיות אובייקטיביות למיוחס למשיבים, לא ט.א ואף לא בדיקות של שרידי שימוש בנשק ע"י המשיבים (מלבד שרידי ברזל תוך הערה כי המשיב 2 היה אזוק). מאידך, בכיסו של פרוק נתפס כדור אקדח. המדינה טענה כי סמיר לא שיתף פעולה עם חוקריו ולא השיב לשאלות שנשאל. לא ניתן לומר שאין בטענה זו ממש.

סיכום