מדינת ישראל נ' אבו אלקיעאן

בפני

שופט אלון אופיר

הכרעת דין

עניינו של תיק זה בשאלה האם הצליח להפריך הנאשם את חזקת אחריותו לביצוע העבירה אשר לכאורה בוצעה עם רכבו המצוי בבעלותו.

הנאשם הובא לדין בגין עבירה של אי שמירת מרחק, בניגוד לתקנה 49(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: "התקנות"), בגין נהיגה בחוסר זהירות, בניגוד לתקנה 21 (ג) לתקנות, בגין גרימת תאונת דרכים, בניגוד לתקנה 21 (ב) (2) לתקנות ועזיבת מקום תאונה, בניגוד לתקנה 144 (א)(1) + (3) לתקנות.

מטעם התביעה העידו: יניב גולן (ע.ת/1); דוד זקרויסקי (ע.ת/2); רס"מ אייל אפטבי – בוחן מאת"ן נגב (ת/3) ומטעם ההגנה הנאשם העיד לעצמו; מר אבולקיעאן יאסר (ע.ה/1).

בעובדות כתב האישום נטען כי, ביום 03/09/09, נהג הנאשם ברכב פרטי בכביש 60 לכיוון כביש 31 והתקרב לצומת. הנאשם נסע בעקבות הרכב המעורב הראשון שהיה נהוג ע"י ע.ת/1 ובעקבות הרכב המעורב השני שהיה נהוג ע"י ע.ת/2. הנאשם לא נתן תשומת לב מספקת לדרך, לא שמר מרחק מהרכב המעורב השני שעמד בצומת, התקרב אליו יתר על המידה והתנגש בו חזית אחור, המשיך קדימה בין רכבים שעמדו בצומת ופגע ברכב המעורב הראשון בפינה אחורית שמאלית.

כתוצאה מהתאונה, נחבל נהג מעורב ראשון בגופו וכלי הרכב המעורבים ניזוקו בתאונה.

הנאשם עזב את מקום התאונה מבלי למסור פרטים מזהים.

הנאשם כפר בעובדות כתב האישום וטען כי הוא לא נהג ברכב שהיה מעורב בתאונה. לטענתו הוא לא היה נוכח כלל בזירת התאונה. הנאשם מסר גרסה במשטרה לפיה, באותו יום עבד אצל מעסיק, אשר את פרטיו מסר לחוקר המשטרתי. כמו כן, טען הנאשם כי הסכים שהמשטרה תבדוק את הרכב הרשום על שמו ותבחין שלא עבר כל תאונה. הנאשם לא הכחיש בשום שלב כי הוא הבעלים של הרכב נשוא כתב האישום – מרצדס בצבע לבן שמספרה 4541115.

בפרשת התביעה תיאר ע.ת/1, בחקירתו הראשית את התרחשות התאונה כדלקמן: "היינו בצומת שוקת ברמזור אדום. הבחנתי ברכב מסוג מרצדס לבנה, כאשר הוא בא מאחוריי, וללא אפשרות בלימה מספיקה כדי לעצור. הוא ניסה לעבור ביני לבין משאית שעמדה מצד שמאל שלי. הוא נתן פגיעה קלה במדאית, מצד ימין של המשאית, ונזרק לכיוון שלי, בצד האחורי השמאלי שלי מתוך המכה הזאת הרכב ניזוק מאחורה. רכב שהיה שלי, סיטרואן ברלינגו. גם רכב מאחוריי שהיה, גם קיבל מכה. כעיקרון, רשמתי את מספר הרכב של המרצדס בטלפון......כמובן שרכב המרצדס ברח". (פרוטוקול מיום 07/07/11 עמוד 5 שורות 6-12).

בחקירה הנגדית, מסר העד כי לפני שהנאשם פגע בו הוא שיפשף משאית שעמדה מצד שמאל ורכב שעמד מאחוריו.

לטענת העד, הנאשם נתן מכה לרכבו אשר נזרק הצידה ונעמד במקביל אליו.

לשאלת הסנגור – אם ראה את פני הנהג? השיב: במעורפל, היה איתו אדם נוסף ברכב. באשר לזהות הנאשם, טען העד באולם בית המשפט, כי האדם שעומד למשפט דומה אולי ב-70% - 80% לנהג הפוגע.

עדותו של ע.ת/2: תיאר את השתלשלות האירועים כדלקמן: "עצרתי ברמזור אדום בצומת שוקת, מולי היו עוד שלושה רכבים, לפתע הרגשתי שמישהו פגע בי בצד שמאל מאחורה ברכב, כשהסתכלתי ראיתי רכב משפשף את הרכב שלי בצד שמאל אחורי לאורך כל צד שמאל. הרכב נעצר אחרי מספר מטרים, חיכה מספר שניות, ואז נסע. ברגע זה כתבתי את מספר הרכב בפלאפון, כמו כן הבחנתי שהוא פגע ברכב נוסף,....היה סיטרואן לבנה. הרכב הפוגע היה מרצדס לבנה" (פרוטוקול מיום 07/07/11 עמוד 8 שורות 14-18).

העד זיהה את המספר 4541115 , כמספר הרכב הפוגע.

לטענת העד, הרכב הפוגע פגע בו ראשון ואילו הוא היה אחרי רכב הסיטרואן.

לדברי העד, הרכב הפוגע, לאחר שפגע בשני הרכבים המעורבים, נעמד מולו.

לטענת העד, אחרי שהרכב הפוגע נעצר, הוא חשב שהנהג ייגש אליהם, ובדיוק בזמן זה כתב העד את מספר הרכב.

עדותו של ע.ת/3: (בוחן התנועה אשר חקר התיק)