מדינת ישראל נ' אבו אלהווה

הכרעת דין

מבוא

הנאשם קיבל דו"ח ברירת משפט בסך 500 ₪ על כך שיצא מהצומת שלא בכיוון החץ המסומן על הנתיב ממנו נכנס לצומת בניגוד לתקנה 36(ד) לתקנות התעבורה תשכ"א - 1961.

הנאשם ביקש להישפט, כפר בעובדות וטען כי פנה שמאלה מהנתיב הימני שבין שני הנתיבים המיועדים לפניה שמאלה ולא מהנתיב השלישי משמאל המיועד להמשך נסיעה ישר כפי שטען השוטר.

היה זה ביום 26/1/12 שעה 14:38 ברח' דרך שכם לכיוון שד' האוניברסיטה. מדובר בכביש רחב ידיים ובו שני נתיבים לפניה שמאלה שניים לנסיעה ישר ומימין להם נפתח מסלול נוסף לרכבת הקלה, כפי שמתואר בתמונות אותן צילם הנאשם (נ/1).

הראיות

מטעם המאשימה העיד השוטר יששכר נדב אשר רשם דו"ח (ת/1) ולפיו עמד עם הקטנוע ראשון, לפני רמזור אדום והבחין כיצד הנאשם פונה שמאלה מהנתיב השלישי משמאל – זה המיועד להמשך נסיעה ישר. השוטר פנה ימינה (תמונה מס' 2) ועצר את הנאשם. תגובת הנאשם הספונטנית היתה: "המשאית היתה בצד שמאל ועברתי הייתי מבולבל אמרו לי שהילד שלי נפל אני ממהר להגיע אין אף אחד בבית, רק האשה והילדים. אני מדבר עברית תעשה משפט".

הנאשם בעדותו לפני אישר כי אכן אמר דברים אלו, אולם התכוון לכך שהשוטר ימהר וירשום הדו"ח וכי המשאית היתה משמאלו בנתיב הקיצוני והוא לידה, משמע פנה שמאלה בנתיב השני משמאל המיועד לכך. אם כך היו פני הדברים, מדוע אמר שהוא מבולבל, מדוע לא הכחיש את ביצוע העבירה בפני השוטר? לטענת הנאשם הבחין בקטנוע מרחוק ולא יכול להיות שהוא הבחין בו. טענה זו אינה מתקבלת על דעתי, לא רק משום שהיא סותרת את דברי השוטר, אלא משום שלא יתכן שהנאשם שם ליבו כלל לאופנוע אלמוני בדרך הנגדית, שעה שהרמזור הירוק דולק בכיוון הנגדי לפניה ישר או שמאלה. יצוין כי על פי עדותו לשמאל ולישר דולק הרמזור באותה עת, כך שניתן באופן מעשי לפנות שמאלה גם מהנתיב המיועד לפניה ישר, בחסות האור הירוק, ועל אחת כמה וכמה שהדבר אינו בלתי אפשרי, אם אתה ממהר ואם בנתיב משמאלך יש משאית שרק מתחילה את נסיעתה ופונה שמאלה, משמע מהירות נסיעתה איטית ביותר ואילו אתה מגיע לאותה צומת בנסיעה רצופה, שכן בדיוק התחלף לירוק, באופן זה ניתן בקלות לעקוף את המשאית מימין ולהשתלב בפניה שמאלה לפניה.

הנאשם טען כי היו הרבה רכבים בכביש "היה פקוק, תמיד שם פקוק ובלאגן. יש רכבת בצד ימין, בצד השני יש רכבים, יש פקקים יש הרבה מכוניות" (פרוטוקול עמ' 3 ש' 28). טענה זו מתאימה לרצון שלו לא להתעכב ולמהר לבנו ואינה מתאימה לכך שהבחין בקטנוע של השוטר כשהוא נוסע ומתקרב לצומת ולא כשהוא עומד ברמזור.

מהתמונות שהוצגו בפני ומעדותו של השוטר אני מגיעה למסקנה כי לא יכול להיות שהשוטר התבלבל כשהבחין ברכב הנאשם מולו מבצע שמאלה ואין ספק כי הוא עשה כן מהנתיב השלישי ולא מהשני, כך שהעבירה בוצעה.

לסיכום

מכל האמור לעיל, ומאחר שעדותו היחידה של השוטר נתמכת בראשית הודייה של הנאשם בתגובתו הראשונית ובתוואי השטח, אני מגיעה למסקנה כי המאשימה הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח מעל לספק סביר כי הנאשם ביצע העבירה המיוחסת לו ואני מרשיעה אותו בהתאם.

ניתנה היום, כא' אדר תשע"ג , 03 מרץ 2013, בהעדר הצדדים

קובעת התיק לטיעונים לעונש ליום 9/4/13 שעה 12:15

מזכירות תשלח הזימון לנאשם – ת.ד. 20693 צאלח א-דין ירושלים בדואר רגיל ורשום

חתימה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: