החלטה
בפני בקשה למעצר החשוד, בחשד לביצוע עבירות של שוד מזוין וסחיטה באיומים.
אתמול ביקשה המדינה להאריך את מעצרו של החשוד, דא עקא, החשוד לא הובא לבית המשפט במועד. מעצרו של החשוד פקע. החשוד שהה אותה עת באשפוז בבית החולים פוריה. משהודע לחשוד כי מעצרו פקע, ולא הוארך ע"י בית המשפט, ביקש להשתחרר על אתר מבית החולים. מהמסמכים שבפני עולה כי החשוד חתם על סירוב לאשפוז, דרש מהרופאים לשחררו באופן מיידי, חרף העובדה כי הוסבר לו כי הוא נתון לסכנת מוות. החשוד עזב את בית החולים חזר לביתו ולאחר מיכן פנה לבית החולים האנגלי בנצרת. מדברי הסנגור אני למד כי החשוד נמצא כעת בדרכו לבית החולים פוריה בטבריה. בתיק החקירה מצוי מזכר לפיו החשוד הוזמן לדיון היום, החשוד חתם על מזכר זה.
לאחר שעיינתי בחומר החקירה ושמעתי את טענות הצדדים שוכנעתי כי קיים חשד סביר שהחשוד עבר את העבירות המיוחסות לו בבקשה למעצר.
שוכנעתי כי קיים יסוד סביר לחשש ששחרור החשוד או אי מעצרו יביא לשיבוש הליכי החקירה או המשפט, להתחמקות מהליכי חקירה ומשפט, או יביא להעלמת ראיות, ולהשפעה על עדים. העובדה כי החשוד היה משוחרר פרק זמן מסוים, של מספר שעות, אינו מאיין את החששות האמורים. השאלה האם החששות התממשו לכדי ביצוע היא שאלה אחרת, שבשלב זה אינה דרושה לצורך החלטה בבקשה שבפני.
שוכנעתי כי קיים יסוד סביר לחשש שהחשוד יסכן את בטחון הציבור.
בחנתי את טענתו של הסנגור ביחס להעדר תיעוד רפואי ערוך כדין. בידי התביעה תעודות רפואיות "רגילות" שאינן בעריכה כדרישת פקודת הראיות. מאידך, גם בידי הסנגור תעודות רפואיות שמעמדם המשפטי זהה. יחד עם זאת, לא מתעוררת קושיה באשר לעצם קיום הדיון בהעדר החשוד משום שהסנגור הודיע כי החשוד זקוק לאשפוז, הוא נימצא בדרכו לבית החולים, והסנגור מסכים לקיום הדיון בהעדרו.
שוכנעתי כי פעולות החקירה המפורטות במסמך במ/1, יש צורך לקיימם כשהחשוד נתון במעצר ולא ניתן לשחררו לחלופת מעצר.
אני מורה על מעצרו של החשוד עד ליום 11.6.2010 שעה 11:00.
במידת הצורך אני קובע דיון בפני שופט תורן בשעה 10:00.
קצין משטרה, ממונה בתחנה, רשאי לשחרר את החשוד במועד מוקדם יותר באם הסתיימה חקירתו.
אני מורה להביא את החשוד לבדיקה רפואית ובמידת הצורך כי המעצר יהיה בבית החולים.
זכות ערר לבית המשפט המחוזי.
ניתנה והודעה היום כ"ז סיון תש"ע, 09/06/2010 במעמד הנוכחים.
דורון פורת, שופט
הוקלד על ידי: אורית מור