מדינת ישראל נ' אבבה(עציר)

בפני

שופטת עינת רון

הכרעת דין

לנאשם יוחסו בכתב האישום עבירות של איומים, תקיפה לשם גניבה וגניבה.

המעשים הנטענים בוצעו על פי כתב האישום בתאריך 20/5/11 בחנותו של יצחק ארץ, הוא המתלונן, אשר בפתח תקוה.

המתלונן סיפר בבית המשפט כי בבעלותו מינימרקט, אליו הגיע, ביום 20/5/11, כהרגלו בשעה 4.45 לערך. לאחר כשעה, הגיע לחנותו בחור, אשר ביקש סיגריות. המתלונן השיב לו כי יוכל לרכוש סיגריות רק בתמורה לתשלום במזומן או באמצעות כרטיס אשראי. אותו בחור ציין באזני המתלונן כי הוא מכיר את אמו ועל כך השיב לו המתלונן כי אינו מזהה אותו ואינו יודע מיהי אמו ועל כן אינו יכול להענות לבקשתו. הבחור אמר כי לא יעזוב את החנות עד כי יינתן לו מבוקשו, לאחר שסרב בשנית לעזוב את החנות, הודיע לו הנאשם כי יזעיק את המשטרה וכך עשה. לדברי המתלונן אזי קילל אותו הנאשם ואיים עליו כי ירצח אותו.

לאחר שהשוטרים הגיעו אל המקום הם שוחחו עימו והנאשם עזב את המקום.

לאחר כמה דקות ולאחר שהשוטרים עזבו את המקום, חזר הנאשם בריצה אל החנות, חטף סיגריות מהמדף, ואזי סגר המתלונן את דלתת החנות על מנת שהנאשם לא יימלט והוא יוכל להזעיק את המשטרה, אלא שהנאשם קילל את המתלונן, חנק אותו, דחף אותו וברח. המתלונן יצא אחריו החוצה ופגש במקום עובר אורח, אשר הסתבר לו כי הוא שוטר שעבר במקום באקראי, והלה הזעיק את המשטרה.

בחקירה הנגדית הבהיר המתלונן כי הנאשם חנק אותו בשלב השני של האירוע וכן הדגים הכיצד דחף אותו המתלונן, על מנת לפתוח את דלת החנות ולהימלט.

המתלונן הבהיר כי ביד אחת אחז הנאשם בסיגריות ובידו השניה חנק אותו ואף הדגים כיצד נעשה הדבר.

הוטח במתלונן כי לשוטרים שהגיעו אל חנותו מסר כי הנאשם אמר לו כי "אני אראה לך מה זה" ואל אמר " אני ארצח אותך".

המתלונן הסביר כי היה אחוז פחד אותה עת ויתכן ואכן הנאשם אמר לו אני אראה לך מה זה והוא פרש זאת כאני ארצח אותך ויתכן כי הוא שמע מן הנאשם "אני ארצח אותך" ולשוטרים אמר "אני אראה לך".

הסברו ל"בלבול" זה, הוא כאמור, הפחד בו היה נתון ולדבריו: "הפחד מכניס אותך ללחצים".

המתלונן אף הסביר לשאלות ב"כ הנאשם כי אם ישנם דברים אשר אינם מופיעים בדו"חות הפעולה של השוטרים באשר לגרסתו הרי שיתכן ולא אמר להם את הדברים אותה עת, כיוון שהיה "לחוץ".

עוד הסביר כי אם באחד הדו"חות נרשם מפיו כי הנאשם "תקף" אותו כי אזי הכוונה במילה תקיפה, היא לחניקתו על ידי הנאשם.

להמשך שאלותיו של ב"כ הנאשם אף אישר המתלונן כי היה זה האיום ברצח שכה הפחיד אותו ויתכן ולולא נאמר איום זה, היה מוותר לנאשם ומניח לו ליטול סיגריות, אלא למשמע האיום הוא אכן חשש ממעשיו האפשריים של הנאשם ולכן הזעיק את המשטרה.

עוד נשאל הנאשם הכיצד זה ולמרות כל פחדיו, למרות איומיו של הנאשם ולמרות שאחז בו, לא וויתר המתלונן ונאבק בנאשם והוא השיב, כי כעת, אינו יכול להסביר את תגובתו דאז, ולא ניתן להסביר תגובה הנעשית תוך כדי אירוע, אולם אז חש שאל לו לוותר לנאשם.

ב"כ הנאשם ביקש להגיש את הודעתו של המתלונן במשטרה (נ/1).

בהודעה זו סיפר המתלונן כי הנאשם הגיע לחנותו וביקש לקבל סיגריות משהבהיר לו כי לא ימכור לו אלא במזומן או באשראי וכי אינו מכיר את אמו, אמר לו הנאשם: "אם לא תביא לי אני אראה לך מה זה בן זונה מניאק חכה תראה". לאחר שהגיעה המשטרה , הלך הנאשם מן המקום כיוון שהמתלונן בחר שלא להגיש תלונה ומיד לאחר מכן חזר הנאשם ולקח סיגריות. המתלונן אחז בסיגריות והנאשם דחף אותו ולקח ממנו את הסיגריות תוך שחנק אותו. משניסה המתלונן להתקשר אל המשטרה, נמלא הנאשם מן המקום.

אליהו זאדה, שהינו סייר בתחנת משטרת פתח תקוה מסר בבית המשפט כי הגיע אל החנות בעקבות קריאתו של המתלונן ופגש בנאשם. לאחר שיחה עם המתלונן והנאשם נסגר האירוע "ברוח טובה". לאחר עזיבתם את המקום, התקבלה קריאה נוספת והתברר כי הנאשם שחזר אל המקום ואזי סיפר המתלונן כי הנאשם נטל סיגריות ותקף אותו – חנק אותו ונמלט מן המקום.