מדינת ישראל נ' א רגב(עציר)

החלטה

1. נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות של שהייה שלא כדין בישראל, התפרצות לרכב בכוונה לבצע גניבה או פשע, גניבת רכב, פירוק חלקים מרכב, חבלה במזיד ברכב ונהיגה ללא רישיון נהיגה וללא ביטוח.

2. בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו וזוהי הבקשה שבפניי.

3.ב"כ המבקשת מבססת את התשתית הראייתית הלכאורית לביצוע המיוחס למשיב בכתב האישום על החזקה התכופה, קרי: הימצאות הרכב הגנוב בחזקתו של המשיב שעות ספורות לאחר שנגנב.

4.ב"כ המשיב מנגד, טען כי לא קמה החזקה התכופה, שכן המשיב העלה גרסה שלא ניתן להטיל בה ספק בשלב זה, ועל פיה קנה את הרכב מאחר מחוץ לתחומי מדינת ישראל, ועל כן לא קמה סמכות עניינית לבית משפט זה ולא כל שכן, בעת שלא הוצג לבית המשפט אישור של היועץ המשפטי לממשלה, המתחייב בעת שמבקשת המבקשת להגיש כתב אישום בעניינו של נאשם אשר ביצע "עבירת חוץ".

משכך, טען ב"כ המשיב כי לא קמה לבית המשפט סמכות לדון ויש להורות על שחרורו של המשיב ולחילופין, היה ויימצא בית המשפט כי קמה סמכות כאמור, גם אז יש להורות על שחרורו של המשיב בתנאים וזאת בשים לב למהות העבירות המיוחסות לו, עבירות רכוש, לגילו ולהיותו נעדר עבר פלילי.

5. באשר לתשתית הראייתית הלכאורית, עיון בתיק החקירה העלה כי מחזיק הרכב זיו מזרחי החנה את הרכב בסמוך לשעה 18:00 וכשחזר למקום בסמוך לשעה 21:25, גילה כי הרכב איננו במקומו והבחין בשברים של זכוכית. הוא ציין בהודעתו, כי הודיע באופן מיידי לחברת הליסינג לה שייך הרכב על הגניבה ויצרו עימו קשר טלפוני מחברת איתורן ונמסר לו כי הרכב נמצא באזור בית לחם.

6.עלה בנוסף לכאורה, כי בעקבות דיווח של חברת איתורן ומעקב אחרי הרכב, בוצעה חסימה, והמשיב נעצר כשהוא נוהג ברכב וזאת בשעה 22:21.

7.באשר לחזקה תכופה, נקבע בע"פ 831-81, שרף נ' מדינת ישראל, כי המדובר במצב עובדתי אשר בהתקיימו נוצרת הנחה עובדתית ביחס לאחריותו הפלילית של נאשם. קרי: אם נמצאו אצל אדם חפצים גנובים זמן קצר לאחר שנגנבו מבעליהם, מתקיים המצב העובדתי של חזקה תכופה ונוצרת ההנחה העובדתית כי האדם המחזיק בחפצים הוא שגנבם. נקבע בנוסף, כי בידי הנאשם לסתור את ההנחה העובדתית הזו בהעלאת הסבר סביר ובכל מקרה בית המשפט אינו מחויב להרשיע על פיה, אם מתעורר אצלו ספק בקשר הסיבתי שבין החזקה התכופה לבין ביצוע מעשה העבירה.

8.ובענייננו, רישומי המעקב של חברת איתורן החלו לאחר מתן ההודעה של מחזיק הרכב ולאחר דבר גילוי הגניבה ואולם בכל מקרה, שעת הגניבה לכאורה הינה לכל המוקדם בשעה 18:00, כאשר המשיב נמצא נוהג ברכב כ-4 שעות ומחצה לאחר מכן.

9.המשיב טען כי רכש את הרכב מאחר בשטחי האזור ואף לא עלה בידו למסור פרטים של מוכר הרכב וציין כי עבר באחד הרחובות, פגש באקראי באותו אדם, ניהל עימו שיחה, ורכש ממנו את הרכב כשהוא אינו מוכר לו. גרסה שמעלה על פניה ספק לכאורי באשר לאופן רכישת הרכב. אף יצוין, כי אין חולק שהרכב הונע על ידי חיבור של חוטים ללא מפתחות והמשיב טען, כי רכש את הרכב כשהוא מונע וזאת מאחר ונמסר לו כי עליו לחבר את החוטים, שלל לכאורה כי הבחין בחלון הקדמי השבור מאחר והיה חושך בעוד שעלה לכאורה מדו"ח הפעולה כי מעבר למתג ההתנעה השבור, היה החלון הקדמי שבור ושברי זכוכיות פזורים על כיסא הנהג ועל רצפת הרכב וכי המשיב ישב על שטיח של הרכב, אשר הונח על מושב הכיסא של הנהג.

10.עלה לכאורה בנוסף מדו"ח הפעולה שערך קצב מנשה כי בעת שסימן למשיב לעצור במחסום, לא נענה לדרישתו ונעצר אך ורק לאחר שכוון לעברו נשק. גם בכך, היה להוות לכאורה התנהגות מפלילה שאינה עולה בקנה אחד לכאורה עם מי שרכש רכב כדין.

11.סך כל האמור לעיל, מקים לכאורה בשלב זה את החזקה התכופה כי המשיב גנב את הרכב ומשכך, אף עלה לכאורה כי עשה כן בתחומי מדינת ישראל בעודו שוהה בישראל שלא כחוק וקמה הסמכות העניינית לדון בעניינו.

12.ובאשר לעילת המעצר, עלה לכאורה כי המדובר במי אשר נעדר אישור שהייה כדין, אשר הגיע לתחומי מדינת ישראל על מנת לבצע עבירה, קרי: גניבת הרכב, נשקפת מצידו מסוכנות לביטחון הציבור, ורכושו ולא מצאתי להורות על שחרורו בכל תנאי.

13.אשר על כן, אני מורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

ניתנה והודעה היום ד' כסלו תשע"א, 11/11/2010 במעמד הנוכחים.

דבורה עטר, שופטת התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: