מדינת ישראל- משטרת זבולון נ' סמחאת

החלטה

1.בפני בקשה להשבת כספי ערובה; המשיבה מתנגדת למבוקש.

2.תחילתם של דברים עת חברתי כב' השופטת היימן שמעה הצדדים בהליך מ"י, בו נתבקשה הארכת מעצר המבקש, בד בבד עם הצהרת תובע כי יוגש כתב אישום כנגד המבקש.

3.לאחר שקילת הנתונים, קבעה השופטת היימן כי לטעמה קיימת עילת מעצר, אך קיימת חלופה שתאיין במידה סבירה הסיכון, אגב פגיעה נמוכה יותר בחירות המבקש. החלופה כללה, בין יתר הדברים- גם ערבות כספית בסך 3,000 ₪ שהפקידו הורי המבקש (החלטה מיום 23/8/12).

4.המשיבה לא השלימה עם ההחלטה והגישה ערר; ביום 24/8/12 נתקבל הערר (כב' השופטת פוקס) ומעצרו של המבקש הוארך אגב ביטול החלופה.

5.בין לבין הורתה כב' השופטת הבכירה לאופר חסון להעביר מחצית הסך המופקד בתיק זה לתיק המ"ת המתנהל כנגד המבקש; כך- נותרה מחצית מיותמת בתיק זה.

6.מחצית זו עתר המבקש להשיב והמשיבה מתנגדת.

7.דומני כי הדין עם המבקש.

8.הערובה אשר ניתנה ניתנה למטרה ספציפית- הארכת מעצר ימים במסגרת חלופת מעצר; ההחלטה לא קבעה ערבות מתמדת בתיק המ"ת ולא עסקה בשאלת חלופה שלאחר כתב האישום; הערבים אשר הפקידו הערובה יכולים היו להסתמך על מהות ההליך בו ניתנה ומשך הזמן החזוי לה.

9.עם ביטול ההחלטה בקביעת כב' בית המשפט המחוזי מיום 24/8/12, למעשה פקעה הערבות שהרי ההחלטה אויינה; ל עוד חלופה כי אם מעצר בפועל; משכך- הערובה שנועדה להבטיח "התנהלות חשוד" לאותה תקופה ספציפית, נעקרה מתוכן, שהרי החשוד הושם במעצר.

10.הערובה לא נועדה לשמש כחלק מאמצעי הענישה כלפי המבקש ואינה שוט כנגדו; משכך- העובדה כי הוגש כתב אישום כנגד המבקש לא מעלה ולא מורידה לעניין תוקף הערובה.

11.בנסיבות אלו אני מקבל בקשת המבקש לשחרור כספי הערובה; הערובה תשוחרר תוך 7 ימים מהיום, כשפרק זמן ההשהיה הנו על מנת לאפשר למשיבה להשיג על ההחלטה.

ניתנה היום, ח' ניסן תשע"ג, 19 מרץ 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: