מדינת ישראל ואח' נ' פלטו(עציר)

החלטה

בהחלטה שניתנה על ידי ביום 23/5/2010 עמדתי בקצרה על כך שיש לכאורה ראיות למעצרו של המשיב, מה גם שעניין זה לא היה שנוי במחלוקת. בנוסף עמדתי על כך כי לאור נסיבות העבירה, אשר נעברה תוך הפרת הוראה חוקית, עבירה שבה מואשם המשיב עתה, ולאור עברו של המשיב והעובדה שנכון להיום תלויים ועומדים נגדו כתבי אישום לא מעטים, הרי שיש באלו כדי להעיד לכאורה על מסוכנותו של המשיב וכי בכל אלו יש כדי להצדיק את מעצרו.

יחד עם זאת, סברתי כי בהחלט ייתכן שניתן יהיה לשקול חלופת מעצר, אלא שלא הוצעה כל חלופה, ולא ניתן להסתפק בהוראה שהמשיב יורחק מהישוב אפרת, וזאת מאחר שהמשיב אינו מכבד החלטות המורות על הרחקתו מהישוב.

מהטעמים שעליהם עמדתי בקצרה בהחלטה הנזכרת ובכלל זה, דברים שאמר המשיב בהודעה שנגבתה ממנו בהליך הנדון, וכן לאור האמור בתסקיר שירות המבחן מיום 12/5/2009, בעניין תיק אחר, סברתי כי ראוי שהמשיב ייבדק על ידי הפסיכיאטר המחוזי. זאת כדי שיבחן אם המשיב כשיר לעמוד לדין וכן שיבחן את כשירותו המשפטית של המשיב, בעת ביצוע העבירות הנדונות.

בהתאם להחלטה זו, ניתנה חוות דעת מטעם הפסיכיאטר המחוזי על ידי ד"ר רודרמן מטעם בית המעצר בירושלים, עוד ביום 23/5/2010. לאחר שעיינתי בחוות הדעת, וכאמור בהחלטה שניתנה בתום הדיון שהתקיים ביום 25/5/2010, סברתי כי יש להיעתר לבקשת המבקשת ולהורות לפסיכיאטר המחוזי להשלים את חוות דעתו. זאת בשים לב לאמור בתסקיר של שירות המבחן הנזכר ובשים לב לכך שנראה כי עובדות מהותיות הקשורות במצבו של המשיב לא הובאו לידיעתו. עוד נראה היה כי בשל העובדה שלא הובאה בפני הפסיכיאטר תמונה נכונה, ניתנה על ידו חוות דעת שלא היה בה כדי להעלות או להוריד.

אתמול, 26/5/2010 הוגשו לבית המשפט, פניותיהם של הפסיכיאטר המחוזי, ד"ר משה קליאן, ושל קצין המבחן המחוזי מר אפרים שמאש.

בפנייתו של קצין המבחן המחוזי, נאמר כי שירות המבחן מנוע מלהעביר את התסקיר בעניינו של המשיב לידי הפסיכיאטר המחוזי, אלא אם כן ייחתם על ידי המשיב מסמך המוותר על סודיות, המתיר לשירות המבחן להעביר את המידע בעניינו אל הפסיכיאטר המחוזי. בעניין זה מפנה מר שמאש אל הוראות סעיפים 21(א) בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן – חוק המעצרים), סעיף 191 בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 וכן אל תקנה 28 בתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד-1974.

מנגד טען הפסיכיאטר המחוזי, כי עמדתו של קצין המבחן עומדת בניגוד להוראות סעיף 23(ב) ו-(ג) בחוק לטיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991, שעניינו "סמכויות לקבלת מידע", המפרטים את המידע שרשאי לקבל הפסיכיאטר המחוזי לשם ביצוע תפקידיו על פי החוק.

בא כוחה של המבקשת ביקש להעדיף את עמדת הפסיכיאטר המחוזי, ומן הטעמים אשר נטענו בדיונים הקודמים, שב וביקש שהמשיב ייבדק על ידי הפסיכיאטר המחוזי לאחר שתוצג לו מלוא התמונה בעניינו של המשיב.

בא כוחו של המשיב, וכך גם המשיב עצמו, ביקשו כי הפסיכיאטר המחוזי לא התבקש להשלים את חוות דעתו וכי בכל מקרה לא יועברו לעיונו מסמכים בעניין המשיב, המצויים בידי גורמים אחרים. בנוסף לכך, חזר בא כוחו של המשיב על בקשת המשיב לשחררו לאלתר, הגם שלא היה בידו להציע חלופת מעצר כלשהי, למשיב.

דיון והחלטה

סעיף 21(א) בחוק המעצרים, העוסק בתסקיר מעצר, קובע כי על תסקיר מעצר יחולו הוראות סעיף 191 בחוק סדר הדין הפלילי (הוראה דומה נקבעה גם בתקנה 3 בתקנות המבחן (תסקיר קצין מבחן) התשס"ז-2006). סעיף 191 זה קובע כי העתקו של תסקיר קצין המבחן ושל תוצאות הבדיקות והחקירות שנעשו על ידי קצין המבחן, יימסרו לתובע ולסנגורו של הנאשם, ולאלו בלבד, וכי בית משפט רשאי להורות כי בנסיבות מסוימות העתקו יימסר גם לנאשם. בנוסף לכך, נקבע באופן מפורש בתקנה 28 בתקנות סדר הדין הפלילי, כי מי שהגיע לידיו תסקיר לצורך הליך משפטי, לא ישתמש בו אלא לצורך ההליך המשפטי שבקשר אליו נמסר התסקיר.

ככל שהדברים אמורים בהוראות אלו, נכונה טענת קצין מבחן המחוזי כי אין למסור תסקיר קצין מבחן לכל גורם אחר, אשר לא נמנה במפורש בחוק. אולם ביחס לפסיכיאטר המחוזי ישנה הוראה מפורשת מיוחדת בסעיף 23 בחוק לטיפול בחולי נפש, שעניינו כאמור סמכות הפסיכיאטר המחוזי לקבלת מידע. ס"ק (ב) קובע כי "פסיכיאטר מחוזי רשאי, לשם ביצוע תפקידיו . . . לדרוש מידע מכל אדם ולערוך כל חקירה או בירור הדרושים לביצוע הוראות חוק זה או הוראות לפיו". עוד קובע ס"ק (ג) כי "אדם שראש שירותי בריאות הנפש או שפסיכיאטר מחוזי פנה אליו לפי סעיף זה, חייב לספק לו כל מידע שנדרש ממנו". בנסיבות אלו, לא יכולה להיות מחלוקת כי הוראות אלו חלות גם על קצין המבחן. בהקשר זה יוער כי ס"ק (א) שבסעיף 23, מתייחס לסמכות ראש שירותי בריאות הנפש, או מי שהוסמך על ידו, לקבל מידע מבתי חולים, מרפאות או כל גורם אחר שמצוי בידו מידע רפואי, אשר אין חולק שחלה לגביו סודיות רפואית. כך שעצם העובדה שחלה סודיות על מידע שהפסיכיאטר המחוזי מבקש לקבל לידיו, אינה שוללת את החובה להמציא לידיו את אותו מידע.

על כל אלו ניתן להוסיף כי בסעיף 42 בחוק לטיפול בחולי נפש, נקבעה הוראות סודיות, שלפיה חלה חובת סודיות נוקשה ביחס לכל מי שמקבל לידיו מידע מכוח חוק זה, והגילוי של המידע מותר רק באחת מחמש הנסיבות אשר נקבעו בסעיף זה. מכאן שלא יכולה להיות מחלוקת כי המידע אשר יועבר לשירות המבחן אל הפסיכיאטר המחוזי, יועבר למטרה אחת בלבד והיא כדי לאפשר לפסיכיאטר המחוזי לחוות את דעתו כדין וכפי שהתבקש בהחלטה מיום 23/5/2010.

עוד אבקש להעיר כי טענת קצין המבחן שלפיה, בהתאם לתקנה 28 בתקנות סדר הדין הפלילי, התסקיר נועד רק לצורך ההליך המשפטי שבקשר אליו נמסר, אינו רלוונטי לשאלה הנדונה. שכן הסיבה שבעטייה התבקש שירות המבחן להעביר את התסקיר אל הפסיכיאטר המחוזי, איננה המלצות שירות המבחן או הנסיבות שהיו רלוונטיות לאותו הליך, אלא דווקא לצורך מתן מידע כולל בעניינו של המשיב.

לאור האמור, מתבקש שירות המבחן להעביר לידי הפסיכיאטר המחוזי עוד היום את תסקיר המעצר שניתן בעניינו של המשיב במסגרת ב"ש 8115/09 והפסיכיאטר המחוזי מתבקש להשלים את חוות דעתו, בשים לב לאמור בתסקיר הנ"ל, לכל המאוחר עד יום 30/05/2010.

כפי שנאמר על ידי בהחלטות קודמות, ככל שיוכל המשיב להציע חלופת מעצר, היא תיבחן לגופה.

דיון ביום 31/5/2010 בשעה 09:00.

בהתאם להחלטות הקודמות, המשיב ישהה במעצר עד מתן החלטה אחרת ויובא באמצעות השב"ס למועד הדיון שנקבע.

ניתנה והודעה היום י"ד סיון תש"ע, 27/05/2010 במעמד הנוכחים.