מדינת ישראל ואח' נ' טמפלברג(עציר)

נוכחים:

בהיעדר ב"כ המבקשת

המשיב וב"כ עו"ד רייזמן

ב"כ המשיב: דיברתי עם ראש צוות מעצרים עו"ד קיורקיאן ג'ורג' ככל הנראה מחמת תקלה לא ידעו על הדיון וביקשו שאתייצב גם בשמם.

החלטה

1. בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום ולפיו ביום 18.4.10 בין השעות 10.00-11.00 התפרץ לבית אשר היה סגור ונעול על ידי כך שפרץ את סורג שער הגינה ואת החלון המוביל בגינת הבית למרפסת השירות. על פי עובדות כתב האישום גנב המשיב מן הבית כסף מזומן בסך 200 ₪, שני שעונים, 2 שרשראות, 2 תליונים, עגיל כסף, 11 צמידי מתכת, שקית כפתורים ואבני חן.

על פי הבקשה למבקשת ראיות טובות להוכחת המיוחס למשיב. נסיבות ביצוע המעשה כמו גם עברו של המשיב מקימים בעניינו עילת מעצר של מסוכנות.

2. לטענת המבקשת בדיון זוהה המשיב על פי תמונה כשהוא יוצא מבית חבר כשבידו סווצ'ר בצבע שחור אפור, ניגש לפח הזבל וזורק אותו. בלש אשר הוכוון לאותו פח אשפה הוציא שקית ואת הסווטשירט האפור. בשקית נמצאו תכשיטים אשר שייכים להתפרצות אשר אירעה זמן קצר קודם לכן במקום סמוך באופן היוצר חזקה תכופה. המשיב מכחיש כי היה בירושלים באותו היום ומוסר כי היה בנתניה אך מסרב לאמר היכן בדיוק, ורק חברתו אשר מבקשת לסייע לו מספקת אליבי שלטענת המבקשת אין ליתן בו אמון בנסיבות העניין.

ב"כ המשיב חולקת על קיומן של ראיות לכאורה. לטענתה הראייה היחידה שלמעשה קושרת את המשיב היא זהויו, על פי תמונה, כמי שיצא יחד עם שניים נוספים מבית החבר והשליך את הסווצ'ר. מדובר בתמונה שצולמה כשנתיים קודם לכן כאשר אין אינדיקציה בחומר הראיות כי למזהה היכרות קודמת עם המשיב. בנוסף, קיימת אי התאמה בין דוחות הפעולה כאשר מי שניגש לפח האשפה מציין כי שקית הניילון מצויה על המדרכה ולא בתוך פח האשפה. בנוסף, המשטרה כלל לא בדקה את דברי המתלוננים ולפיהם הם חושדים בשכניהם עימם קיים להם סכסוך. עוד טוענת ב"כ המשיב כי האליבי שמסרה חברתו של המשיב הוא מוצק ואמין ונתמך בהודעותיהם של המשיב ושל אחות החברה. לטענת ב"כ המשיב יש גם להורות על שחרורו של המשיב מטעמים של אפליה פסולה שכן השניים הנוספים שנצפו יחד עימו יוצאים מדירת החבר שוחררו. אחד ללא הגשת כתב אישום והשני למעצר בית לאחר שהוגש כנגדו כתב אישום בגין אחזקת נכסים ועבירות אחרות. זאת כאשר התשתית הראייתית כנגד כל השלושה בגין המיוחס למשיב היא זהה.

ככל הנוגע לטענת האפליה טענה ב"כ המבקשת כי מאחר ורק המשיב החזיק בשקית והשלושה נצפו יוצאים מדירת החבר ולא מדירת ההתפרצות לא היתה תשתית ראייתית מספקת לייחס לשניים האחרים את עבירת ההתפרצות שכן לא ניתן להוכיח כי ידעו מה המשיב החזיק בידו. בנוסף, השניים האחרים נעדרי עבר פלילי.

3. בדוח עיקוב מיום 18.4.10 בשעה 11.00 מציין 6011 כי בני פוזיאלו בלווית המשיב אשר זוהה על פי תמונה ואחד נוסף נראו יוצאים מדירה ברחוב חיים תורן 32 כשבידו של המשיב סווצ'ר בצבע שחור אפור והוא מייד ניגש לפח הזבל הסמוך לבית 32 והשליך את הסווצ'ר. בתיק החקירה מצויה התמונה על גביה רשום בכתב יד כי המשיב זוהה על פי תשליל זה בפעילות יחידת העמ"מ. במזכר של 6011 הוא מתאר את המשיב זורק את הסווצ'ר לפינתו השמאלית של פח האשפה ולאחר שהונחה לאסוף את הסווצ'ר מייד ניגש אל הפח ואסף את הסווצ'ר מאותה נקודה שאליה הוא הושלך. 6011 מציין במזכר כי הפח היה ריק. עוד הוא מציין כי בתוך הסווצ'ר נמצאה שקית קשורה וסגורה. בתיק מצוי מזכר מאת 689 כי הנחה את 6011 לאסוף את הסווצ'ר מהפח והוא אסף אותו והעבירו לידיו כשבתוכו נמצאה שקית קשורה.

בדוח פעולה מיום 18.4.10 של רס"מ תומר גואטה הוא מציין כי קיבל דווח על כך שהמשיב זרק לפח אשפה שקית ניילון חשודה. כשהגיע למקום מספר דקות לאחר מכן הצביע בפניו העוקב על בד שחור ומתחתיו שקית ניילון וציין כי זוהי השקית אשר נזרקה קודם לכן בפח האשפה. רס"מ גואטה מתאר את התכשיטים אשר ראה בתוך השקית אותם הכניס לתוך שקית.

בתיק החקירה מצוי דוח פעולה מיום 18.4.10 של רס"מ גנס יוסף על התפרצות שאירעה לאחר שהמתלונן עזב את ביתו בין השעה 10.00 ל-11.00. התלונה משעה 11.27. בתיק מצויה הודעת של המתלונן מיום 18.4.10 ולפיה יצא מביתו בשעה 10.10 וחזר בשעה 11.00 וראה שדלת הכניסה נעולה, ששער הגינה שהוא סורג פרוץ והחלון פתוח ושנגנבו תכשיטים וכסף. במזכר של השוטר שהגיע למקום הוא מציין שפגש את המתלוננת אשר ציינה כי הבית נעול מבפנים ושנכנסו דרך הגינה ופרצו את הסורגים. בהודעות המתלוננות מיום 21.4.10 הן מזהות את התכשיטים שבתוך השקית (על פי מזכר של השוטר שמעון זכריה) כרכוש שנגנב.

הזהוי של המשיב, גם אם על פי תמונה, וסמיכות הזמנים לאירוע הפריצה די בה כדי להקים תשתית ראייתית מספקת לשלב זה למיוחס למשיב.

4. אשר לאליבי. חברתו של המשיב דיאנה חמטיאן מהתבי בהודעתה מיום 6.5.10 מציינת בתגובה לשאלה איפה היתה ביום העצמאות ועם מי כי "הייתי עם אמיר אצל אחותי בנתניה מערב יום הזכרון בבוקר מתאריך 18 לחודש בבוקר עד יום למחרת יום העצמאות שחזרנו" (שורות 49-50) כשלגירסתה נסעו בבוקר (שורות 54-57). במזכר מיום 6.5.10 של רמ"פ זוהר אלגם על שיחה טלפונית עם אחות חברתו של המשיב היא אמנם מאשרת שהחברה היתה עם המשיב אצלה בערב יום הזכרון או בערב יום העצמאות אך לא זוכרת מתי הגיעו אליה. המשיב בהודעתו מיום 5.5.10 כששואלים אותו מה עשה ביום יומיים לפני יום העצמאות אומר שהיה במרכז בנתניה ולא רוצה להגיד איפה היה (שורות 54-55).

ה-18.4.10 היה ערב יום הזיכרון. למעט חברתו של המשיב אשר מציינת כי היתה עם המשיב באותו היום מרגע שקמו ועד לנסיעה לנתניה, הודעת המשיב עצמו ודברי אחות החברה בשיחה הטלפונית עימה עשויים להתיישב גם עם נסיעה בשעה מאוחרת יותר באותו היום לאחר אירוע הפריצה הנטען.

אינני סבורה כי יש בנסיבות העניין בגרסת האליבי שמסרה החברה כדי לפגום בתשתית הראייתית שפורטה לעיל ככל הנוגע לזהויו של המשיב והקושרת אותו לאירוע הפריצה. שאלת המהימנות הן של הזהוי והן של גירסת האליבי דינן להתברר במסגרת התיק העיקרי.

5. אשר לטענת האפלייה. בשים לב לכך שהמשיב והשניים הנוספים לא נצפו כשהם יוצאים מהבית שנפרץ אלא מביתו של אחד מהם, לאופן החזקת התכשיטים על ידי המשיב והקשיים הראייתיים הנובעים מכל האמור ככל הנוגע להוכחת מעורבותם של השניים האחרים באירוע הפריצה, אין בידי לקבל את טענת האפלייה אותה העלתה ב"כ המשיב. עוד יצויין כי בעוד שלמשיב עבר מכביד השניים האחרים ככל הנראה נעדרי עבר פלילי.

6. כאמור למשיב עבר מכביד בתחום ההתפרצויות לדירות ועונשי מאסר ממושכים אותם ריצה. כנגד המשיב תלוי ועומד עונש של מאסר על תנאי בן שנה שהוא בר הפעלה בתיק זה. מתנהלים כנגדו שני תיקים – האחד בגין עבירת התפרצות לדירה וגניבת תכשיטים ממנה והשני עניינו גניבת קופת צדקה מבית כנסת. בנסיבות אלו קיימת כנגד המשיב עילת מעצר של מסוכנות. ב"כ המשיב ציינה בדיון כי בת זוגו של המשיב מוכנה לערוב לו. אין המדובר בחלופה הולמת בשים לב לכך שהמעשים אותם ביצע לכאורה המשיב, בוצעו עת התגוררו בני הזוג יחדיו כאשר בת הזוג היא זו שסיפקה את גירסת האליבי וספק אם בכוחה של חלופת מעצר כלשהיא לאיין את מסוכנותו של המשיב.