מדינת ישראל ואח' נ' חלווה ואח'

החלטה

בפני בקשת הנתבעת 1 והצדדים השלישיים (להלן: "המבקשים") לדחיית/מחיקת התביעה מחמת התיישנות ולחלופין מחמת שיהוי.

המשיבה 1- התובעת, הגישה תגובתה לבקשה.

רקע:

ביום 27.11.2004 ארעה התאונה נשוא תביעה זו. בתאונה נפגעה נוסעת אשר הוסעה ע"י הנתבעת 1 (להלן: "הנפגעת").

הנפגעת הגישה תביעתה לתגמולים במסגרת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) תשי"ט 1959 (להלן: "חוק הנכים").

בחודש 3/05 החלה התובעת (המשיבה 1) לשלם לנפגעת תגמולים בגין התאונה.

ועדה רפואית של המל"ל קבעה ביום 2/7/05 כי לנפגעת 35% נכות זמנית, והיא הוכרה כנכת צה"ל הזכאית לתגמולים חודשיים מאת התובעת.

ביום 7.8.2007 התכנסה הוועדה פעם נוספת לבחינה מחודשת של מצבה של הנפגעת ונקבעה לנפגעת נכות משוקללת בגובה 17% בלבד, אשר על פי חוק הנכים אינה מזכה עוד בקבלת תגמולים.

ביום 22/2/12 הגישה התובעת את התביעה שפני, לשיפוי בגין התגמולים אשר שולמו לנתבעת 1.

טענות הצדדים:

לטענת המבקשים יש לדחות את התביעה מחמת התיישנותה, זאת בהתאם לסעיף 5 לחוק ההתיישנות תשי"ח- 1958 הקובע כי אורך תקופת ההתיישנות הנו שבע שנים. לעניין זה מפנים המבקשים לסעיף 6 לחוק ההתיישנות הקובע כי תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדת עילת התביעה. לטענתם יש לראות במועד קרות אירוע התאונה כיום בו מתחיל "מרוץ ההתיישנות" התביעה. הואיל והתאונה ארעה ביום 27/11/04 והתביעה שבפני הוגשה בחלוף 7 שנים מיום התאונה, הרי שהתביעה התיישנה.

לחלופין טוענים המבקשים כי יש לראות את המועד בו נקבע באופן סופי כי הנפגעת זכאית לתגמולים כיום ההכרה. לטענתם, עצם העובדה כי התובעת החלה לשלם לנפגעת תגמולים בפועל רק בחודש מרץ 2005 אינה אמורה לכבול את הנתבעים ולהותירם חשופים בפני תביעה לתקופה העולה על פרק זמן של 7 שנים.

לחלופין טוענים המבקשים לדחיית/ מחיקת התביעה מחמת שיהוי ניכר בהגשתה. לטענתם התובעת לא סיפקה הסבר מניח את הדעת מדוע הוגשה התביעה על סף מועד ההתיישנות. לטענתם, בנסיבות אלה, יש לראות את התובעת כמי שוויתרה על טענותיה וכי השיהוי הניכר בהגשת התביעה גרם להם נזק ראייתי של ממש.

לטענת המשיבים, מרוץ ההתיישנות ביחס לתביעות ע"פ חוק הנכים מתחיל רק במועד תשלום הגמלה. לפיכך,  מאחר והתשלום הראשון לנפגעת בוצע בחודש 3/05, הרי שהתביעה לא התיישנה. הנתבעים מפנים לפסיקה התומכת בטענתם לעניין זה.

המשיבים דוחים אף את טענת השיהוי. לטענתם לאור קיומם של הליכים לפשרה בין הצדדים ולאור התנהלותם של המבקשים, כפי שפורטה בבקשה, לא נותרה להם כל ברירה אלא להגיש את תביעה זו במועד שהוגשה. לפיכך לטענתם, דין טענת השיהוי להידחות.

דיון:

תחילה לטענת ההתיישנות:

סעיף 5 לחוק ההתיישנות קובע כי תביעה אזרחית שאינה במקרקעין מתיישנת כעבור 7 שנים מן המועד שבו נולדה עילת התביעה.