מדינת ישראל ואח' נ' דוידוב ואח'

פסק דין

תביעת שיפוי של המדינה מכוח סעיף 21 לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש"י – 1950 (להלן: "חוק משפחות חיילים"). התביעה על סך של 6,110,573 ₪ הינה בגין כספים ששילמה ותשלם המדינה על פי חוק משפחות חיילים להוריהם של שלושה חיילים – שניים בשירות סדיר ואחד בשירות מילואים – שנהרגו בתאונות דרכים. הנתבעת, אליהו חברה לביטוח בע"מ, הייתה המבטחת של השימוש בכלי הרכב והינה חבה בפיצויים מכוח הוראות חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 (להלן: "חוק הפיצויים"). על פי הנטען, פנתה התובעת אל הנתבעת בדרישה לשיפוי בגין התשלומים האמורים, ברם, הנתבעת דחתה את דרישתה ומכאן התובענה.

המסגרת הנורמטיבית

1.סעיף 21 לחוק משפחות חיילים קובע כדלקמן:

"(א) מגיעים לפי חוק זה בשל מותו של נספה תשלומים לפי חוק זה לבן משפחתו או בעד בן משפחתו של הנספה, ואותו בן משפחה זכאי בשל מות הנספה לפיצויים על פי חוק אחר, יחולו הוראות אלה:

(1)מותר לנקוט בצעדים משפטיים, כדי לזכות בתשלומים לפי חוק זה וכן בפיצויים לפי החוק האחר, אך לא ייגבו תשלומים לפי חוק זה ופיצויים לפי החוק האחר כאחד;

(2)שולמו לבן משפחה או בעדו תשלומים לפי חוק זה, זכאית המדינה להיות מפוצה בעד תשלומים אלה או בעד כל תשלום אחר – שהיא עלולה לחוב בו מכוח חוק זה, מידי האדם שעליו מוטלת החובה לשלם לאותו בן משפחה פיצויים לפי החוק האחר, עד לסכום אותם הפיצויים, או עד לסכום העולה בחלקו של אותו אדם כשהאחריות לפיצויים משותפת לו ולאחראים אחרים, הכל לפי העניין.

...

(ב) בסעיף זה –

...

"פיצויים לפי חוק אחר" – פיצויים על נזקים אזרחיים או פיצויים לפי פקודת הפיצויים לעובדים, 1947".

"נספה" מוגדר בסעיף 1 לחוק משפחות חיילים כ"חייל או חייל משוחרר...".

2.דומה, כי הוראתו של סעיף 21 הנזכר לחוק משפחות חיילים ברורה, היינו, אם מגיעים לפי הוראותיו של חוק זה תשלומים לבן משפחה בגין מותו של חייל, ואותו בן משפחה זכאי בשל המוות של החייל לפיצויים לפי "חוק אחר", רשאי בן המשפחה לנקוט בצעדים משפטיים כדי לזכות בתשלומים אלה לפי הוראות חוק משפחות חיילים, וכן לנקוט בצעדים משפטיים לקבלת פיצויים לפי הוראות "חוק אחר", ואולם אין בן המשפחה יכול לגבות תשלומים מכוחם של שני החוקים יחדיו. במילים אחרות: על בן המשפחה לבחור באיזה מסלול מבקש הוא ללכת – תביעה לתשלומים מהמדינה על פי חוק משפחות חיילים, או תביעה לפיצויים על פי החוק האחר. אם בן המשפחה בחר לקבל תשלומים על פי הוראות חוק משפחות חיילים, אזי לפי הוראת סעיף 21(א)(2) לו, זכאית המדינה להיות מפוצה בעד תשלומים אלה, או בעד כל תשלום אחר שהיא עלולה לחוב בו מכוחו, מידי האדם שעליו מוטלת החובה לשלם פיצויים לאותו בן משפחה לפי הוראות החוק האחר, ואולם זכות זו של המדינה מוגבלת לסכום הפיצויים שייפסק על פי הוראות "החוק האחר".

3.בע"א 166/59 אפריאט נ' היועץ המשפטי, פ"ד טו 1134, 1146 (1961) נאמרו הדברים הבאים ביחס לתביעת המדינה כלפי המזיק (או מבטחו):

"ומה יהא דין המדינה שפרעה על פי סעיף 21 הנ"ל? אין זכותו של בן-משפחת החייל כלפי המזיק עוברת אליה, שהרי זכות זו פקעה כאשר גבה מן המדינה, אך עקב הפרעון קמה למדינה זכות שיפוי, מכוח החוק... משנוכחנו לדעת, שאין לבן-משפחת החייל שגבה מהמדינה כל זכאות גבייה מהמזיק, על כרחך אתה אומר שלא על דרך סוברוגציה באה המדינה תחתיו, שאילו היה הדבר כך, היה המזיק רשאי להשיב על תביעת המדינה: "אין אני חייב לך יותר מאשר הייתי חייב לו, וכלפיו אני פטור".

ובהמשך, שם (עמ' 1147 בסעיף 9) –

"עילת התביעה של המדינה אינה עילת הנזיקין של קרבנות התאונה שעברה אליה, אלא עילת שיפוי מטעם החוק (סטטוטורית)...".

בע"א 282/88 פול חברות הביטוח הישראליות בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(2) 709 (1990) (סעיף 10 שם) נאמרו הדברים הבאים ביחס לזכות התביעה של המדינה על פי סעיף 21(א)(2) לחוק משפחות חיילים: "מהפסיקה עולה, כי את תביעת המדינה על פי סעיף זה ניתן לראות כתביעת שיפוי עצמאית על כל הנובע מכך".

עוד נאמר בע"א 282/88 הנ"ל – "כיוון שמדובר בתביעת שיפוי עצמאית ולא בתביעת נזיקין, הסכום הרלוונטי לקביעת גובה השיפוי הוא גובה ההטבה (זאת, כל עוד הסכום אינו עולה על ערך הפיצוי שהיה מגיע לאלמנה מהמערערת, כפי שאכן בענייננו) ולא גובה הנזק שנגרם למשיבה".

4.נוכח פסיקה מפורשת זו, כי המדובר בתביעת שיפוי עצמאית של המדינה, אין לקבל את טענותיו החוזרות ונשנות של ב"כ הנתבעת בסיכומיו, כי תביעת התובעת על פי חוק משפחות חיילים הינה תביעת שיבוב. (להבחנה בין תביעת שיבוב לתביעת שיפוי עצמאית ראו רע"א 2368/08 אבנר נ' מדינת ישראל (10.7.2011), סעיפים 29-22 לחוות דעתה של כב' השופט א' פרוקצ'יה).