מדינת ישראל ואח' נ' דגן

פרוטוקול

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו לאחר שחזר בו מכפירתו במסגרת הסדר טיעון בעבירה של:

1. גרימת מוות בנהיגה רשלנית, עבירה לפי סעיף 64 לפקודת התעבורה.

2. נהיגה בקלות ראש וברשלנות שגרמה לתאונת דרכים בה נחבל אדם, עבירה בניגוד לסעיף 62(2) ו 38 לפקודת התעבורה.

על פי עובדות כתב האישום, בתאריך 28.01.06 בשעה 07:06, נהג הנאשם ברכב פרטי (להלן: הרכב ) לאחר שלא ישן במהלך הלילה בכביש מספר 461 (להלן: הכביש ) מכיוון מערב לכיוון מזרח, בנתיב השמאלי מבין שני נתיבים במהירות של 80 קמ"ש .

באותה עת, רכבו פודלוב סרגיי (להלן: סרגיי) וחייט אדוארד (להלן: המנוח ) שלבש אפוד זוהר על אופניהם בנתיב הימני בכביש בכיוון מערב לכיוון מזרח בכיוון נסיעתו של הנאשם.

200 מטר , לפני צומת בני עטרות עבר הנאשם עם הרכב לנתיב הימני ופגע עם חזית הרכב בחלק האחורי של שני רוכבי האופניים.

כתוצאה מהתאונה נהרג במקום המנוח וסרגיי נפצע קשה פגיעת ראש, שברים מרובים בפנים וחתכים שהצריכו תפירה ושבר ברגל ימין ואושפז כ 3 חודשים.

בכתב האישום צוין כי במועד הרלוונטי תנאי הכביש היו – אספלט תקין ויבש, כביש דו סיטרי בעל שני מסלולים, בכל מסלול שני נתיבי נסיעה לכל כיוון, בין המסלולים שטח הפרדה בנוי והכביש משמש כדרך בין עירונית והמהירות הנסיעה המותרת בו 80 קמ"ש .

במועד האירוע היה אור יום, מזג אויר נאה, ראות טובה ושדה ראיה לפנים בכיוון נסיעת הנאשם 150 מטר .

על פי כתב האישום רשלנותו של הנאשם מתבטאת בכך שלא היה ער לנעשה בכביש, לא הבחין בסרגיי עד סמוך לרגע הפגיעה ולא הבחין כלל במנוח, לא הגיב באופן שנהג סביר היה מגיב בנסיבות עניין, לא האט, לא בלם ולא צפר על מנת למנוע את התאונה אף שהיה ביכולתו להגיב במועד, לא התאים את המהירות ואופן נהיגתו ברכב לתנאי הדרך, לא גילה זהירות באופן נהיגתו לתנאי הדרך, נהג ברכב למרות שלא ישן כל הלילה, סטה מנתיב נסיעתו מבלי לוודא שאינו גורם להפרעה ולסיכון אדם ולא נהג כפי שאדם מן היישוב היה נוהג בנסיבות עניין.

במסגרת הסדר הטיעון התביעה הסכימה להגביל את טיעוניה לעונש של מאסר ל 11 חודשים , 12 שנות פסילה בפועל, פסילה על תנאי ומאסר על תנאי ושההגנה תנסה לשכנע לעונש פחות חמור.

בע"פ 6755-09 ארז אלמוגי נ' מדינת ישראל שניתן ע"י ביהמ"ש העליון ביום 16.11.09 נכתב כי:

"קיימים שלושה כללים מנחים בסוגיית הענישה הראויה בעבירה של גרימת תאונות דרכים קטלנית ברשלנות. האחד ראוי לגזור על נאשם עונש מאסר בפועל ופסילה מלנהוג לתקופה הולמת, הן בשל עקרון קדושת החיים והן משיקולי הרתעה.

השני, בדרך כלל הנסיבות האישיות של הנאשם בעבירה זו אינן בעלות משקל כבעבירות אחרות המלוות בכוונה פלילית, הן בשל אופייה המיוחד של העבירה הנדונה והן בשל ביצועה השכיח גם ע"י אנשים נורמטיביים. השלישי, אמת המידה הקובעת בעבירה זו היא דרגת הרשלנות".

הצדדים אינם חולקים על כך כי הנאשם אדם נורמטיבי, שירת שירות צבאי מלא, כיום סטודנט, נעדר עבר פלילי, וותק בנהיגה מזה עשר שנים ובעברו עבירה אחת בלבד מסוג שימוש בטלפון מנובמבר 2007.

אף אין חולקין הצדדים כי הנאשם נפסל מנהלית תקופה של 90 יום ולא נפסל כלל עד תום ההליכים ושהיה עיכוב בהגשת כתב האישום אשר הוגש רק בחודש נובמבר 2009.