מדינת ישראל - מינהל מקרקעי ישראל נ' עבד אל גאפר ואח'

החלטה

על פני הדברים איני משוכנעת שניתן לראות בתעודת הנפקדות מיום 4/7/06 משום שינוי חזית

של התובעת, בין אם על פי מהותה בראי כתב התביעה המתוקן ובין אם מכוח ההתנהלות הצדדים בכלל והנתבעים בפרט במהלך ניהול ההליך שבפני. יובהר בזאת כי אין בכך משום קביעה לגופו של עניין, כעיקרון לא יותר שינוי חזית ויחד עם זאת ההכרעה לשאלה זו האם יש בתעודת הנפקדות משום שינוי חזית תוכרע במסגרת פסק הדין, בשלב זה, אתיר את העדות בכפוף לכלל האוסר עדות מפי השמועה אליה התנגדו ב"כ הנתבעים.

ניתנה והודעה היום ט' שבט תש"ע, 24/01/2010 במעמד הנוכחים.

ריבה שרון, שופטת

החלטה

ענייני הפקעה אינם מצויים אומנם בסמכותו של בית משפט השלום, ואולם – משנושא ההפקעה הינו בלב המחלוקת בתיק זה, הרי שמדובר בשאלה משנית הנגררת להליך העיקרי, ובית המשפט רשאי ואף חייב לשמוע את טענות הצדדים, מבלי שיהיה בכך, כמובן, לחייב את מי מהם במסגרת הליך עיקרי בנושא, ככל שיוגש כזה.

אני מתירה את השאלה. אך יובהר כי משקל התשובה , אם בכלל, יילקח בחשבון במסגרת פסק הדין.

ניתנה והודעה היום ט' שבט תש"ע, 24/01/2010 במעמד הנוכחים.

ריבה שרון, שופטת

החלטה

בית המשפט, מפי מותב קודם, אשר קבע סדרי דין, הורה על הגשת תצהירי עדות ראשית.

בעלי הדין פעלו להגשת תצהיריהם כפי שראו לנכון. לא אתיר מקצה שיפורים של העדת עדים אשר בשלב הגשת הראיות לא מצאו הנתבעים להעיד מטעמם.

כפי שציינתי בהחלטות קודמות הרי שבאה העת לקדם (ולסיים) פרשה ארוכה זו.

אשר לבקשתם הנוספת של הנתבעים לבחינת מסמך אשר לטענתם הוא הסכם המכירה והרכישה המקורי של הקרקע נשוא הדיון לידי סבם של חלק מהנתבעים, עוד משנת 39.

תיק זה מתנהל בביהמ"ש לפחות החל משנת 97, כאשר הליך קודם התנהל בבית משפט השלום בכפר סבא, נמחקה והוגשה מחדש בבית משפט זה בשנת 2001.

לטעמי – ראוי היה כי הצהרה מפורשת ולא מהסוג המשתמע או משתמע לכאורה, בדבר קיומו של הסכם מקורי, ראוי היה כי תועלה בשלבים מקדמיים של הדיון, ברחל בתך הקטנה, ולכל הפחות במהלך הדיון הקודם שהתנהל בפני ו/או בתחילת עדותו של העד מטעם האפוטרופוס.

הנתבעים לא עשו כן ונשאלת השאלה מדוע בחרו לכבוש את טענתם זו עד כה.

התובעת אף מתנגדת לאפשר הצגת מסמך זה לשם בדיקת האותנטיות שלו על ידי האפוטרופוס. זאת – בנימוק שהנתבעים השתהו, לא פעלו כפי שהתאפשר להם, כ י אנו מצויים בשלב ההוכחות, מה גם שממילא חוקיות הפקעה וכל תביעה הנוגעת להפקעת מקרקעין הינה בסמכות בית המשפט המחוזי בלבד.

בחנתי את טענות הצדדים.

אין ספק כי התנהלות הנתבעים אינה ראויה לשבח וזאת בלשון המעטה... דומה גם כי לא אצה להם הדרך, וכי בכל רגע נתון כמעט, מבקשים הם להעלות טענות מן הגורן ומן היקב, שתכליתן ספק מקצה שיפורים, ספק הארכת הדיון. הכל – בחסות טענות של חיפוש אחר הצדק וכו'.

אך כפסע היה ביני וביני דחיית הבקשה שכן התנהלות הנתבעים גורמת גם לבזבוז זמן שיפוטי יקר, לסירבול הדיון, להארכתו, הכל – על חשבון מתדיינים רבים הממתינים לתורם בבית המשפט. גם איני בטוחה האם- גם אם תוכח האותנטיות של המסמך הנ"ל, יהא בכך כדי להושיע את הנתבעים, שהרי טענות התובעת לבעלות ו/או זכות פינוי אינה נסמכת אך ורק על ענין זה.