מדינת ישראל - ועדה מחוזית לתכנון ובניה מחוז דרום נ' כראדי

הכרעת דין

כללי

נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של הפרת צו שיפוטי לפי סעיף 210 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה- 1965.

נטען בכתב האישום כי הנאשם הפר צו שיפוטי בכך שלא קיים צו הריסה אשר ניתן על ידי בימ"ש השלום בבאר שבע (כב' השופט גדליה טהר לב) במסגרת גזר דין בת.פ. 6433/00, בו הורשע הנאשם בביצוע עבירות של בניה ללא היתר, ובין השאר במסגרת גזר הדין, נצטווה הנאשם להרוס את המבנה נשוא כתב האישום המשמש כסככה בהיקף של 1,875 מ"ר (להלן:" המבנה") עד ליום 1.1.02.

כנטען בכתב האישום, משלא קיים הנאשם את הוראות צו ההריסה נשוא ת.פ. 6433/00, הוגש כנגדו כתב אישום נוסף בת.פ. 2044/02 בו יוחסה לו עבירה של אי קיום צו שיפוטי. הנאשם הורשע ובמסגרת גזה"ד בתיק זה שוב הורה ביהמ"ש לנאשם להרוס את המבנה (להלן: "צו ההריסה"), לאחר שהשהה את תקפו עד ליום 27.12.05.

נטען בכתב האישום כי מועד ביצוע צו ההריסה הוארך מעת לעת, באופן בו היה על הנאשם לבצע את הריסת המבנה החל מיום 25.6.06 ועד ליום 3.1.07 וכן החל מיום 3.5.07 ועד למועד הגשת כתב האישום, ועד בכלל.

בישיבת המענה מיום 21.1.13 הודה הנאשם בקיומם של צווי ההריסה ( נשוא ת.פ. 6433/00 ונשוא ת.פ. 2044/02) ובכך שלא קיים את צווי ההריסה השיפוטיים הנ"ל. באותה ישיבה, לצד הודאתו ביקש הנאשם להורות על ביטול כתב האישום נוכח 3 טענות מקדמיות שטען. טענות הנאשם נדחו על פי החלטת בית המשפט מיום 21.1.13. ואולם ביחס לשתיים מטענותיו של הנאשם, הרי שהגם שנדחו כטענות מקדמיות שיש בהן בכדי להביא לביטול כתב האישום, נותרו, אלו, כטענות הגנה במסגרת כפירת הנאשם, כפי שיפורט להלן.

יריעת המחלוקת

נטען על ידי הנאשם כי לנאשם לא הייתה יכולת, מבחינה פיזית, לבצע את צו ההריסה שכן לטענתו במועדים הרלוונטיים, לא אחז בזכויות במקרקעין, לא החזיקם פיזית, ונמנע ממנו על ידי אחיו אשר אחז במקרקעין, להתקרב אל המקרקעין ולקיים את הצווים.

לטענת הנאשם, קמה לו הגנה מכוחה של דוקטרינת ההגנה מן הצדק הנוגעת לאכיפה סלקטיבית מצד המאשימה. שכן, לטענת הנאשם, המאשימה יכולה הייתה להגיש כתב אישום כנגד המחזיקים בפועל במקרקעין, וחלף זאת בחרה לנהל הליכים ארוכים כנגד הנאשם אשר לטענתו מעולם לא אחז בפועל במקרקעין.

פרשת הראיות

מטעם המאשימה העיד מר אבי לוי מרכז בכיר ביחידה הארצית לפיקוח על הבניה במשרד הפנים ומטעם ההגנה העידו הנאשם ואחיו, מר אשר כראדי.

עדי התביעה:

ע.ת.1. מר אבי לוי-:

עדות העד התמקדה, במצב בפועל בשטח, קרי,שאלת אי קיום צווי הריסה ועמידתה של הסככה על תילה בפועל. בנוסף, במסגרת חקירתו הנגדית נדרש להעיד גם ביחס לסוגיית פעולות האכיפה שבוצעו דהיינו ביחס להתמקדות פעולות האכיפה כנגד הנאשם ולא כנגד גורמים אחרים.

לדברי העד, מתוקף תפקידו הגיע למקרקעין במספר הזדמנויות. ביום 20.7.11 העיד כי ביקר במקרקעין וצילם את התמונות ת/2, ת/3 וערך דו"ח ביקור במקום (ת/1).

עיון בת/1 מלמד כי העד ציין ביום 20.7.11 כי באותו יום: "ביקרתי במשק 34 במושב שדה עוזיה וראיתי כי המבנה נשוא תיק זה לא נהרס. כמו כן נראה כי המבנה לא עבר שינוי כלשהו מאז הביקורים הקודמים... ... בבדיקה בועדת באר טוביה התברר כי אין היתר למבנה הנדון".

ביחס לתמונות שצולמו על ידי העד ביום 20.7.11, (ת/2 ו-ת/3)- העיד העד כי "רואים סככה במשק 34 במושב שדה עוזיהו, בעניין הסככה קיים צו הריסה והתמונות צולמו לצורך הוכחה שהצו לא קויים" (עמ' 19, ש' 14-17). העיון בתמונות מלמד כי המדובר בסככה עתירת ממדים הנראית בבירור כשהיא עומדת על תילה.

העד העיד בעדותו כי לא הוצאו היתרים בקשר למבנה נשוא כתב האישום (עמ' 20 ש' 19).

לדברי העד, גבה ביום 11.7.07 וביום 19.5.08 הודעות תחת אזהרה מהנאשם (ת/4 ו- ת/5).