מדינת ישראל - הועדה המקומית לתכנון ובניה מחוז דרום נ' אללוף(אסיר) ואח'

החלטה

בפני בקשה שניה להארכת מועד כניסתם לתוקף של צווי הריסה והפסקת שימוש שניתנו ביום 22/09/2011 על ידי כב' השופט ברסלר גונן ואשר אמורים היו להיכנס לתוקף ביום 22.3.13 לאחר שמועד כניסתם לתוקף נדחה בהחלטתי מיום 10.9.12.

ראוי לציין כי בהחלטתי הנ"ל הדגשתי כי: "...אכן הדין הוא כי משאין אופק תכנוני נגלה לעין, הדין הוא לדחות את הבקשה. הגם כך, סבורני כי ראוי ליתן פרק זמן נוסף על מנת לאפשר למבקש לקדם את מתן ההיתרים ואולם, תוך הבהרה כי היה ולא יראה כי אכן בוצעה התקדמות ממשית בפרק זמן זה, או מאמץ של ממש, מתועד ומוכח, ולא יהיה אופק תכנוני נגלה לעין לא תינתנה ארכות נוספות..."

בקצה המזלג נטען על ידי ב"כ המבקש כי קיים אופק תכנוני לבנייה נשוא הצווים. ב"כ המבקש הדגיש כי מאז ההחלטה הקודמת לעניין הארכה ביחס למועד כניסת הצווים לתוקף התקיימה ביום 9.1.13 פגישה בלשכת ראש העיר אשדוד בנוכחות מהנדס העיר, יועמ"ש העירייה ומנכ"ל העירייה אשר מטרתה הייתה לנסות ולמצוא פתרון חוקי אשר יאפשר את המשך פועלו של המבקש במקרקעין. ההתפתחות השנייה לה טוען ב"כ המבקש היא כי הוחל במו"מ עם בעליהם של המקרקעין לרכישת המקרקעין שכן הבעלות במקרקעין היא הבסיס אשר בלעדיו לא ניתן להגיש כלל את הבקשות לקבלת היתרים. ב"כ המבקש אישר כי עד עתה לא אוחז המבקש בבעלות במקרקעין שכן לדבריו, דורש בעל המקרקעין מחיר גבוה בתמורה למכירת הזכויות במקרקעין ולדידו של ב"כ המבקש ניתן יהיה לגשר על הפער במחיר ולהשלים את הרכישה. בנוסף, טען ב"כ המבקש כי עיכוב נוסף בקבלת ההיתר נעוץ בהסכם בין עיריית אשדוד לבין בעלי המקרקעין במסגרתו יופקעו המקרקעין בתמורה להענקת זכויות בניה לבעלים בשטח אחר בעיר אשדוד. לטענת ב"כ המבקש טרם הסתיימה בחינת היתכנות הסכם זה.

ב"כ המבקש הדגיש כי הארכה המתבקשת הינה כבת חצי שנה שכן לשיטתו בפרק זמן זה יוסרו המכשולים ואז יוכל המבקש להגיש את הבקשה להיתר אשר כבר נערכה ע"י אדריכל מטעמו כמו גם התוכניות המצורפות לה.

ב"כ המשיבה התנגדה לכל ארכה נוספת. ב"כ המשיבה הדגישה כי המבקש אינו אוחז בזכויות במקרקעין וכן מדובר בבניה לא חוקית העומדת על מכונה מעל לעשור וכי המדובר בעסק מסוג של מזנון ומסעדה המשתרע על פני שטח של כ-100 מ"ר, מבנה סגור, 100 מ"ר נוספים של שטח מרוצף ו-30 מ"ר נוספים מגודרים המשמשים כשטח אחסון.

לטענת ב"כ המשיבה, גם הבקשות להיתר בעבר נגעו לקיוסק בשטח קטן במידה ניכרת מן הבניה הקיימת כיום בפועל ומכל מקום לטענת ב"כ המשיבה חרף צווים והליכים רבים שננקטו טרם הופסקו השימושים וטרם נהרסה הבניה.

ב"כ המשיבה הדגישה את מספרם הרב של ההליכים שנגעו למקרקעין, וטענה כי העובדה שחלפו למעלה משנה וחצי ממועד מתן הצווים בלא שהיה בתקופה זו בכדי להסיר את המכשולים ולהביא לקבלתו של היתר הבנייה מלמד מאליה על כך שאין המדובר במכשולים של מה בכך וכי תמוהה הטענה כי קיים אופק תכנוני בשים לב לכך שמעל לעשור לא הצליח המבקש לקבל היתר בניה.

ב"כ המשיבה הדגישה כי למבקש אין כל זכות קניינית או חוזית במקרקעין ולכן לא יוכל לקבל היתר כל עוד לא קיבל את אישור בעלי המקרקעין. ב"כ המשיבה הדגישה את הלכות ביהמ"ש העליון לפיהן ידחה מועד ביצוע של צו הריסה רק במקרים בהם קיים אופק תכנוני קרוב ונראה לעין וכי ההיתר עשוי להתקבל בתוך פרק זמן קצר.

לטענת ב"כ המשיבה לא רק שנוכח היעדר זכויות במקרקעין אין היתר באופק הנגלה לעין אלא שעל פי התב"ע הבניה מיועדת להריסה, וקיום הבניה במקום נוגד את התב"ע החלה על המקום. בנוסף, טענה ב"כ המשיבה כי קיומו של עסק במקום בלא היתרים מפלה לרעה את מצבם של מצבי העסקים החוקיים במקום הנדרשים להתחרות בעסק הזוכה ליתרון כלכלי מעצם העובדה שאינו נדרש לשלם את ההיטלים והאגרות הנדרשים מעסק המחזיק בהיתרים.

לטענת ב"כ המשיבה, אם לא די בכך, הרי שעל פי גזר דין שניתן ביום 18.1.12 בבימ"ש השלום באשדוד הוצא צו סגירה כנגד העסק המתנהל בבניה נשוא הבקשות, צו סגירה אשר נכנס לתוקפו ביום 22.9.12.

דיון

אין מחלוקת, בין הצדדים, כי המבנים נשוא הבקשה, נבנו בניגוד לחוק, ללא היתר, וכי הדרך לקבלת ההיתר עוברת ברכישת הזכויות במקרקעין ובהגשת בקשה.

אין מחלוקת בין הצדדים כי עד היום המבקש אינו אוחז בבעלות במקרקעין, לא הגיש (בשל כך) את הבקשה לקבלת היתר בניה, וכי בעל המקרקעין לא חתם על כל בקשה לקבלת היתר.

הצווים נשוא הבקשה ניתנו ביום 22.9.11 דהיינו לפני למעלה משנה וחצי, ועד עתה, ההתקדמות היחידה שחלה במעמד התכנוני של המבנה היא קיומו של משא ומתן עם בעל המקרקעין באשר לרכישת הזכויות וטענה (אשר נכונותה מצויה במחלוקת בין הצדדים) לנכונות עקרונית של עיריית אשדוד לתמוך בקבלת היתר, ככל שימלאו התנאים להגשת בקשה לקבלת היתר.

המדיניות שהתווה ביהמ"ש העליון בהלכותיו, היא שצווים להריסת מבנים יש לבצע במועד וכי על בתי המשפט להאריך מועד ביצועם רק כאשר היתר הבנייה מצוי בהישג יד:

"הלכה היא, כי צו הריסה מיועד לשמש מענה מיידי לבנייה בלתי חוקית ומכאן החשיבות הרבה המיוחסת לביצועו במועד" (רע"פ 974/07 ג'מל אלשמאלי נ' מדינת ישראל, תק-על 2007(1), 2229 , 2230 ((2007)

ור' גם:

"נוכח העובדה שצו ההריסה משמש כאמצעי עיקרי לאכיפת דיני התכנון והבניה... ...אין מקום להמתנה בלתי מוגבלת בזמן עד לסיום הליכי התכנון, כאשר ספק אם אלו יצלחו..." (רע"פ 3774/04 אל סאנע יוסף נ' מדינת ישראל, תק-על (2004(3), 290 , 291 (200

ברע"פ 4357/01 יעקב סבן נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה "אונו" פד"י נו (3) 49,