מדיניות החזרת המוצרים בולטת לעין - הלקוח אינו זכאי להחזר כספי

2.           2.           ראשית, ייאמר שלא היה כל מקום לתביעת נתבעת 2. עיסקת כרטיס אשראי היא עיסקה עצמאית ונפרדת מעיסקת היסוד שאותה ביצע התובע עם בית העסק (נתבעת 1). אילו היה מדובר במצב שבו בית העסק לא היה מספק לתובע את המוצר שקנה התובע באמצעות כרטיס אשראי (היינו מצב של כישלון תמורה מוחלט), היתה חובה על נתבעת 2 להפסיק לחייב את התובע בשל המוצר שלא סופק ושעל כך הודיע הלקוח בכתב לחברת האשראי, וזאת מכוח הוראת סעיף 10(א)(1) לחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986. אך זה אינו המקרה שלפנינו. נתבעת 1 סיפקה את המוצר והחרטה של התובע לגבי הרכישה שרכש אינה מעניינה של נתבעת 2 (חברת האשראי). חברת האשראי אינה אמורה להיות צד למחלוקת שבין צרכן וסוחר כאשר הסוחר סיפק את הסחורה והמחלוקת נוגעת לרצון הצרכן לבטל את העיסקה גם אם יש לצרכן סיבה טובה לביטול העיסקה. לפיכך, הנני מחליט לדחות את התביעה כנגד נתבעת 2.

3.           3.           חוק הגנת הצרכן התשמא 1981 קובע בסעיף 4ג' לחוק את הכלל הבא הנוגע לחובת גילוי מדיניות החזרת טובין . הסעיף קובע כך:

                   " עוסק המציע, המציג, או המוכר טובין לצרכן, יציג במקום עסקו, במקום הנראה לעין ובאותיות ברורות וקריאות, מודעה המפרטת את מדיניותו לגבי החזרת טובין שלא עקב פגם; במודעה יצוין אם ניתן להחזיר טובין כאמור, לרבות הגבלות להחזרת הטובין, תנאי ההחזרה, אופן וסוג ההחזר שיקבל הצרכן (בחוק זה - מדיניות החזרת טובין); ............

                  (ב)ביקש הצרכן להחזיר לעוסק טובין שלא עקב פגם, בהתאם למדיניות החזרת טובין המפורטת במודעה, והעוסק לא פעל בהתאם לאותה מדיניות, רשאי הצרכן להחזירם לעוסק בתוך שבעה ימים מיום שסורב, והעוסק יהיה חייב להשיב לו את מלוא התמורה שקיבל באופן שבו שילם הצרכן, ובלבד שלא חלה הרעה במצב הטובין; לענין זה, פתיחת האריזה כשלעצמה לא תיחשב כהרעה במצב הטובין, אלא אם כן השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, קבע אחרת לגבי טובין או סוגי טובין.

                   (ג)לא הציג עוסק מודעה כאמור בסעיף קטן (א), חזקה כי מדיניותו לגבי החזרת טובין שלא עקב פגם היא מתן אפשרות לצרכן להחזיר לו את הטובין, וההוראות לפי סעיף קטן (ב) יחולו לענין זה, בשינויים המחויבים".

4.           4.           במקרה שלפנינו נתבעת 1 הוכיחה את מדיניות ההחזרה שלה- ראו לעניין זה את מוצגים נ/1 ו-נ/2. מדובר בשילוט ברור וחד משמעי והזמן שבו ביצע הצרכן את הרכישה אינו רלוונטי. המחוקק דורש שילוט והשלוט היה קיים באופן שיכול להיראות לעין ובמקומות בולטים. . מכאן, שכל שיכול התובע לקבל הוא זיכוי וכך עשתה נתבעת 1.

5.           5.           לפיכך, הנני דוחה את התביעה.  בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתן במעמד המתייצבים היום 23.4.09  כט' בניסן  התשס"ט.

                                                                                                 יואל צור, שופט

                                                                                                    סגן הנשיא