מדיחה נ' אלעאזר

פסק דין

פתח דבר

1.עניינה של תביעה זו בזכאותה של התובעת, הגב' נמיראת מדיחה (להלן – העובדת) לתשלום בגין הזכויות הבאות בהתייחס לתקופת ההעסקה שהשתרעה לטענתה בין החודשים 6/10 – 3/11 מאת מר אלעזר אליאס (להלן – המעסיק או הנתבע):

שכר לחודש 3/11 (1,890 ₪);

גמול בגין עבודה בשעות נוספות בחודש 1/11 (1,286 ₪);

ימי מחלה מחודש 2/11 בסך 1,008 ₪ (תוקן בסיכומים לתשלום בגין 3 ימי מחלה במקום ה- 6 שצוינו בכתב התביעה);

דמי נסיעה עבור 7.5 חודשים בסך 144 ₪ לכל חודש;

פדיון חופשה שנתית בסך 1,290 ₪;

הודעה מוקדמת בסך 1,260 ₪ (רכיב עליו ויתרה העובדת במסגרת הסיכומים);

פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בגובה שתי משכורות חודשיות ובסך כולל של 7,000 ₪;

השבת הוצאות העובדת בגין שכ"ט ב"כ בהליכים שניהלה במועצת רואי החשבון בסך 1,400 ₪.

2.הצדדים היו חלוקים בשאלה אם יש לראות בנתבע (אצלו התקבלה העובדת כמתמחה בראיית חשבון) כמעסיקה של העובדת בכל התקופה הרלוונטית לתביעה וכן באשר לנסיבות סיום ההעסקה, וכפועל יוצא ממחלוקות אלה – בשאלת יתר הזכויות הנתבעות.

3.מטעם התובעת העידו העובדת עצמה ואחותה. מטעם הנתבע העידו הנתבע עצמו, רו"ח עלא ספייה המועסק במשרדי הנתבע, וכן ה"ה דיאב ח'טאר וסאאד בעוותנה, המכונה עג'ולי , נציגי החברה האמריקנית לריהוט בע"מ (להלן – החברה לריהוט) – לגביה טען המעסיק כי היא ששימשה כמעסיקה של העובדת ברוב התקופה הרלוונטית לתביעה.

4.יצוין כבר בשלב זה כי העובדת לא רצתה בצירוף החברה לריהוט כנתבעת נוספת בהליך זה, וזאת על אף טענות הנתבע כי החברה לריהוט היא המעסיקה של העובדת ברוב התקופה הרלוונטית. כפי שהסביר ב"כ העובדת (פרו: 14; ש: 22-23) העובדת ביקשה כי המעסיק לבדו יוכר כמעסיקה בכל התקופה הרלוונטית, שאם לא כן לא תוכר תקופת העבודה כתקופת התמחות בראיית חשבון. מי מהצדדים לא ביקש לצרף את החברה לריהוט כנתבעת נוספת בהליך זה, אך כאמור נציגיה העידו והביאו את גרסתה באשר לשאלות השנויות במחלוקת.

רקע עובדתי

הרקע העובדתי הרלוונטי אותו אני קובעת על יסוד הראיות שהוצגו בפני והעדויות שנשמעו, הוא כדלקמן:

5.המעסיק הוא רואה חשבון המפעיל בישוב אבו-סנאן משרד המעניק שירותי הנהלת חשבונות וראיית חשבון.

6.הצדדים הסכימו כי העובדת תתקבל כמתמחה בתחום ראיית חשבון במשרדו של המעסיק, וזאת החל מחודש 6/10. על הסכמת המעסיק לקבל את העובדת כמתמחה במשרדו נמסרה הודעה של המעסיק ללשכת רואי החשבון בישראל ביום 28.6.10 (נספח א' לתצהיר העובדת). בכתב התחייבות של המעסיק ללשכת רואי החשבון צוין כי העובדת מתקבלת לתקופת התמחות בת 24 חודשים, וכי תעבוד "אך ורק בראיית חשבון בפיקוחי, 35 שעות בשבוע". כן צוינה התחייבותו של המעסיק להודיע למועצת רואי החשבון במקרה של היעדרות רצופה של העובדת מעבודתה העולה על 6 ימים או במקרה שבו "תעזוב את עבודתה שבפיקוחי".

7.עם תחילת ההעסקה מסר המעסיק לעובדת הודעה בדבר תנאי עבודה (נספח א' 2 לתצהיר העובדת) בו צוין תאריך תחילת ההעסקה ליום 21.6.10, ובו צוין כי העובדת זכאית לשכר בהתאם לשעות העבודה בסך 21 ₪.

8.המעסיק הפיק תלושי שכר עבור העובדת בתקופה 6/10 – 12/10 (נספח ב' לתצהיר העובדת). בכל תלושי השכר מצוין תאריך תחילת העבודה ליום 21.6.10 והשכר לשעה בסך 21 ₪, ובכולם מצוין הנתבע כמעסיק.