מדואל נ' אלפסי ואח'

פסק דין

התנצלותי בפני הצדדים ובאי כוחם על הזמן שחלף, עד מתן פסק הדין, גם אם הצדדים, אף הם, לא הזדרזו בהגשת סיכומיהם.

התובע, מר גבי מדואל (להלן: "התובע"), שירת בצה"ל בשירות הקבע שנים ארוכות. בשנת 2002, פרש מצה"ל, בדרגת סגן אלוף. תפקידו האחרון היה ראש ענף לוגיסטיקה, במפקדת קצין רפואה ראשי. לתובע תואר שני במדעי המדינה וסוציולוגיה.

עם פרישתו, קיבל כפיצויי פרישה מאות אלפי שקלים, וחיפש אפיק להשקעתם.

התובע השקיע חלק ניכר מכספים אלו במיזם אותו הגו הנתבעים, אך לא זכה להנות ממנו וכספו ירד לטמיון. על כך אין מחלוקת.

תביעה זו שבפני, עוסקת בהשקעת כספים אלו. השאלה במחלוקת, האם השקעתם במיזם אותו הגו הנתבעים, היה מעשה "עוקץ" - מרמה מכוון על ידי הנתבעים, כטענת התובע, או כשלון כלכלי ועסקי, ממנו גם נפגעו הנתבעים, מבלי שהיתה להם חס וחלילה כל כוונה לעשוק את התובע ולגזול את כספו.

השאלה הנוספת או הנובעת מכך, היא, האם זכאי התובע להשבת הכספים מהנתבעים, בתוספת פיצוי בגין עוגמת נפש, שנגרמה לו כטענתו.

ב"כ התובע, בסיכום סיכומיו, מבקש לקבוע, כי הנתבעים הטעו ו/או רימו את התובע, כהגדרה בסעיף 15 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג - 1973 ובסעיף 56 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), תשכ"ח - 1968, ולחילופין, כי ניהלו את החברה ברשלנות, כהגדרתה בסעיף 35 לפקודת הנזיקין.

הנתבעים, בסיכום סיכומיהם, סבורים, כי מוטב לתביעה זו אלמלא הוגשה. התובע הציג "מציאות וירטואלית" על מנת להקים עילת תביעה, כאשר ראה, כי נחשפה האמת, ויש לדחות את התביעה. בנוסף, יש להבהיר כי "בית המשפט אינו זירה ראויה להצגת טענות כוזבות בתקווה לזכות בכספים".

לדעתם, גם על התנהלות התובע, ראוי כי בית המשפט יאמר דברו, לרבות חיוב בהוצאות בגין העמל הרב והמיותר אשר נגרם עקב התביעה, לרבות הסירוב להודות בעובדות – פנייה אשר הופנתה לתובע.

בסיכומי התגובה, פרט להצבעה על אי דיוק והטעיה בסיכומי הנתבעים, מציג ב"כ התובע את השאלות עליהן לא ניתנה תשובה, ובהצטברותן המסקנה היא, לדעתו, כי הנתבעים אכן רימו או הטעו את התובע, ולחילופין, ניהלו ברשלנות את הנתבעת 3.

השאלות להן אין תשובות הולמות לגירסת ב"כ התובע הן:

1.אין הסבר לפיצול הקצאת המניות.

2.אין הסבר לכך, שחברה ללא ציוד, ללא הסכם השקעה, ללא חוזי שכירות וללא השקעת 650,000 ₪ מצד הנתבעים, תוערך ב - 2.5 מיליון ₪.

3.אין הסבר למצג עליות הערך של החברה ל - 12,500,000 ₪ בחלוף חודשים ספורים.

4.אין הסבר לתבנית מצג השוא בגיוס הכספי הראשון והשני, כאשר באפריל 2003 (מועד הגיוס השני) החברה על סף חדלות פרעון.

5.אין הסבר להעדר הקצאת מניות בפועל.

6.לא ניתן הסבר הולם לתשלום לעורך הדין, מכספים ששייכים למצער, בחלקם לתובע.

7.לא ניתנה תשובה להעדר החדשנות.

כפי שיובהר להלן, אכן התשובות לחלק מהשאלות, אינן מספקות והצטברותן מביאות למסקנה שהתנהלות הנתבעים בין כולם, בין חלק מהם, כלפי התובע, לקתה בחוסר הגינות, הפרת חוזה והטעיה, והתובע זכאי להשבה חלקית של הכספים אותם השקיע. חלקית, משום שאיני סבורה, כי הנתבעים התכוונו לרמות את התובע במשמעות הפשוטה של המילה "עוקץ", דהיינו, לגרום לו להשקעת כספים מבלי שיוקם מפעל או תוקם חברה כלשהיא, וכי בהתנהלותו של התובע עצמו, יש משום תרומה להפסד כספו.